חדשה פה ושואלת שאלה,

לאחרונה התחלתי טיפול. גם המטפלת שלי וגם בסיטואציות אחרות כבר נאמר לי שאולי הקונפליקט העיקרי שלי כרגע הוא בקשרים ובתנועה שבין הפנים לחוץ. אני מניחה שיש תיאוריות בנושא, אך לא מצליחה להגיע אליהן. האם יש תיאוריות שמדברות על המשמעות של מצב בו הקונפליקטים מתרכזים בקשרים הבינאישיים? האם תוכל להפנות אותי אליהן? אני מניחה שגם למטפלת שלי תהיינה תשובות, אבל סקרנותי לא מניחה לי לחכות עד למפגש הבא... תודה!

עד שאודי יענה, אני יכולה להמליץ על ויניקוט שדיבר על יחסי אובייקט. בהקשר של התנועה בין הפנים לחוץ הוא דיבר על העצמי האמיתי והעצמי הכוזב שנשמע לי מתאים למקרה שלך... באמירה כללית יותר כל התיאוריות (משנות ה- 70) בפסיכולוגיה מתייחסות לקשרים בין אישיים, השאלה מאיזו נקודת מבט... אם מדובר בקושי עם סמכות, דחפים, אשמה ובעצם כל דבר- אפשר לקרוא את פרויד, אם מדובר בערך עצמי ובצרכים נרקסיסטיים- יש את קוהוט, אם מדובר בסיפוק מקשרים, אכזבה, היכולת למצוא לבטא את העצמי בקשר- וויניקוט, אם את חווה רודפנות בקשרים, פיצולים, קנאה, חוסר יציבות- יש את קליין... וכך עוד ועוד. כמובן בהפשטה מטורפת הגובלת בפשע... ובכלל כל הנושא המאוד נרחב תיאורטית של העברה בטיפול, הקשר הנרקם בחדר כמעיד על מה שקורה ממחוץ לחדר וכפתח לשינוי גם בחייו של הפרט, תמיד רלוונטי ליחסים בין אישיים. ואם רוצים להתמקד בחלק זה יש את הגישה ההתייחסותית\ אינטר סובייקטיבית שמאוד מדגישה את מה שקורה בחדר גם מנקודת המבט של רגשותיו של המטפל (העברה נגדית...). מקווה שקצת עזרתי בנתיים, בטוחה שאודי ייתן תשובה יותר מאורגנת ומדויקת, אבל שיהיה בנתיים... אפרת

יש צדק בדברייך אודי.. :) תודה רבה, נועית