המשך העניין החברתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי ד"ר. בהמשך לא ישיר, להודעה שרשמתי לפני כמה ימים.. רציתי שוב לציין, שאני בן 22 היום, הייתי רגיל להיות מאוד 'פופולורי' בקרב חברים, עם השנים דרך החטיבה-תיכון התפרקנו לגמרי, נפגעתי מחברים קרובים, ולא כל כך מצאתי את דרכי שוב בין חבורות הביה"ס, בדרך כלל זה היה חבר מפה וחבר משם. סיימתי את הצבא..(חייב לציין שממסגרת עם הרבה אופציות להיכרות, הייתי בתפקיד דיי מבודד, אומנם מיוחד, אבל מבודד.) אני אשתדל להיות טיפה יותר ממוקד, היום אני נמצא עם 2 חברים מאוד טובים, וזהו פחות או יותר, מנסה מידי פעם להחיות קשרים שהיו או חדשים, ללא הצלחה מיוחדת. הצורך בא ממקום שאני מרגיש מאוד תלוי בשני החברים, וזה מצב לא בריא לי אני מרגיש, אני מרגיש שאני צריך מעגל חברתי גדול יותר, שלדעתי עומד מאחורי זה משהו.. מאוד קל לי להתאכזב, לפעמים מדברים שטותיים, קורה לי הרבה פעמים שאני מרגיש "מובן מאילו", חושש שבמקום מסויים איבדתי את האובייקטיביות לגבי ההסתכלות שלי על המפה החברתית, אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מתחבט בשאלות כמו אם בא לי לעשות משהו איתם עכשיו או לא, ואם אני אומר שכן אז אני מרגיש שאני עושה את זה בשביל לחזק את הקשר, ואם לא, אז אני מרגיש חרא, כלומר איזה מן חבר. זה נשמע קצת מוקצן, אבל אני מנסה להעביר את ההרגשה, ונראה לי שאני פשוט שוקע בתוך הוצאת אנרגיות מיותרות, על איך להתנהג, ועל ההשפעות של זה, כנראה נוכח העבר. מה דעתך בעניין? תודה
שלום גיל, נשמע לי עיסוק אובססיבי למדי בהשלכות של כל צעד על מצבך החברתי. מדוע של אתבדוק זאת במסגרת טיפולית, שם ניתן יהיה להשתמש גם בקשר הטיפולי עצמו על מנת לזהות ולהצביע על המקומות הפחות מועילים לך? ייתכן שיש כאן מרכיב של חרדה (אולי חרדה חברתית) שגם לו ניתן לתת פתרון טיפולי. אולי זה קשור לפגיעות שתארת שניכוות מהן בעבר. שווה לבדוק בעזרת איש מקצוע. אודי