ובתפריט - מוח מטוגן

שלום לכולם, עבר זמן מה... נראה כמו שנים על גבי שנים. כל כך הרבה קרה ולא קרה. אבל... הגעתי היום אל ה-יום. ואני אחרי ה - ECT הראשון שלי. בבית. נלחמתי על כך, שאני צריכה את הטיפול הזה אבל רק כטיפול אמבולטורי. זה היה סיפור ארוך ומעייף כל כך. ומיותר. ד"ר הודיני היה אשם בכל. החלפתי אותו. אזרתי כוחות כדי ללכת שוב, מחדש, לפסיכיאטר אחר. והכל השתנה. והגעתי למקום שרציתי, בתנאים שהייתי צריכה. אז אחרי ה-ECT הראשון. על כל החששות שלפני, ולא מהטיפול עצמו. ידעתי שאני הולכת לישון טוב בזמן הטיגון. לא יודעת מה יהיה בהמשך, למה לצפות מהתוצאות. רק שזו תהיה דרך ארוכה. שבוע טוב, TM.

נחמד שאתה פה. אתמול היה ה-After party; שכחו לספר לי, שהפרכוס גורם להתכווצות שרירים כללית לפעמים... לא יכולתי לקום אחרי שהתעוררתי. אני חושבת, שהתנגשות חזיתית עם רכבת פחות כואבת. רק במקום אחד בארץ עושים ECT אמבולטורי - שלוותה. המלחמה שלי היתה להגיע לשם... ד"ר הודיני טען בתוקף, שאין סיכוי שיקבלו אותי כי: א. אני לא שייכת למחוז/איזור שלהם. ב. אני גם לא חברה בקופ"ח כללית. ולמרות זאת. שם אני עוברת את הסדרה. אולי זה הודות לפסיכיאטר החדש. שחוץ מזה שגם אכפת לו, והוא היה מוכן לעזור ולכתוב הפניה (דבר בסיסי ביותר), כנראה שיש לו גם say כלשהו במערכת... אין לי מושג ואני לא שואלת. מה שכן, במקום מנוי לחדר כושר, יהיה לי מנוי ליחידת ה-ECT בשלוותה. ברגע שמתחילים - חוזרים אחרי כן לתחזוקה שוטפת. תרופתית אני מקרה אבוד. הנזקים האחרונים מסתכמים בפגיעה בלב, לצמיתות.

ברוכה השבה! שמחה מאד שחזרת. שקבלת החלטה על שינוי ומאמינה שזה לטובתך. מקווה שתאפשרי לנו ללוות אותך בדרך (ארוכה או קצרה..) המון הצלחה! מיקה

תודה. אם רק (כמה מרגיז להתחיל כך משפט) העניינים היו מתנהלים אחרת, הייתי נמצאת במקום הזה כבר לפני שנה. כבר אז, בעקרון, זה היה הכיוון הטיפולי. חבל שמה שנדפק, בשלב מסוים, זה הזכרון לטווח קצר. מה איתך?

אין לי הרבה מילים. רק להגיד לך ששמחה מאוד לראות אותך ולשמוע ממך. קולקבוד על הכוחות, הרצון, העשיה ועל שהגעת למקום שרצית בתנאים שהיית צריכה. אומרים שהדרכים הארוכות הן הכי בטוחות וטובות.. איתך.. שיר

היי. אני לא יודעת... מצד אחד, קשה לומר שעשיתי הרבה. ומצד שני - הגעתי עד הלום, ואני אפילו לא יודעת איך. ברור שהרוב זה בזכותה... העובדה שהיא זמינה לי, שהיא עושה כל כך הרבה, מעבר למה שהיא "אמורה" מבחינה מקצועית. מה קורה אצלך? ומה שלום הביחד שלכן?

הי TM ההודעה שהותרת כאן ממש לפני ההפוגה הייתה מדאיגה מאד. כזכור לי, היא גם ככה נכתבה מאחור, כמעט מבוישת ועצומת ייאוש, ציפתה, אולי, לכמה וכמה תגובות ונותרה, בעיניי, כמעט מיותמת מידי... וגם האינטרנט הוא די מוגבל, עשוי להעצים תחושת חוסר אונים. של הכותב. של הקורא. של המגיב. אבל את יודעת, אני נרגעת באופן מסוים כאשר אני יודעת שמי שפונה לכאן מקבל גם סיוע מציאותי משמעותי. תמיכה אמיתית. מקווה שלא הייתה זו שתיקה רבתי בלבד. מן שתיקה כזו של אולי זעם ונקמה המאכלים כל חלקה טובה מבפנים. ולפחות אם כן היה ממנה, בכל מידה שהיא, טוב שחזרה תקשורת. אף אם בחשש, וגם אם נדרש לשם כך טיגון מוחי כלשהו, אולי גם במשולב עם תהליכים אחרים. מקווה שאחלה שידעת והצלחת למצוא לעצמך את התנאים המתאימים לך והתעקשת עליהם. וואחד סוג של טיפול במגע, הא... ... סוריקטה

היי סוריקטה, בהתחשב בעובדה, שאני מאוד לא אוהבת מגע, לפחות כל טיפול נעשה בהרדמה כללית. אבל הרבה מגע היה בדרך - המון בדיקות רפואיות של טרום טיגון. לא, לא היתה שתיקה רבתי בכלל... לא של זעם ובטח לא של נקמה. רק שתיקה של אובדן עצמי מוחלט. של הרבה ייאוש. כי אז לא ידעתי אם אכן אגיע ליום הזה. לאנשהו בכלל. תודה שזכרת.

היי טימי, מה שלומך? ככה בין לבין הצצתי בגוגל, לקרא על הטיפול שעברת, אני קוראת שהטיפול יעיל ביותר ומניב תוצאות טובות, וכל הכבוד לך טימי, שאזרת אומץ, והלכת על טיפול שכזה, שאני מבינה שלא היה קל. מאחלת לך מכל הלב המון בריאות, וחזרה לשגרה, ולתפקוד מלא ככל שניתן. ובהזדמנות זו, חג שמח והמון תקוה ואור. גליה.

מה העניינים? אמת. אנשים שדיברתי איתם ביום ראשון, מרוצים מאוד מה-ECT. מצד שני... כולם חוזרים אחרי זמן מה לתחזוקה שוטפת. נו, גם מכוניות צריך להכניס למוסך לטיפול 10 או 15 אחת לזמן מה, לא? או להחליף מצבר... לא היה קל להגיע לשם פיזית. והיו חששות מכל מיני דברים ברקע. אבל לא מהטיפול עצמו... כלומר, ידעתי מראש שזה נעשה בהרדמה כללית. תודה. השנה היומולדת שלי יוצא בחנוכה. אם בסוף החודש יתברר, שיש שיפור, אז לקבל את החיים במתנה, זה הכי בסדר שיכול להיות. חנוכה שמח גם לך. TM.

שמחה שעברת פה .. לעדכן.. לא מעט חשבתי עליך כאן.. (איך את מסתדרת ולמה נעלמת ..) אני שמחה לשמוע שאת מוחזקת אצל מטפלת טובה , ושהתחלת טיפול יעיל יותר .. גם אני עמידה לתרופות .. ממני אלייך המונים של הצלחה בטיפול החדש.. ובכלל .. שיהיו כמה שפחות תופעות לוואי , שמרי על עצמך.. והמשיכי לעדכן.. כולנו כאן איתך. שלך שרית

איכשהו היה נראה לי הכי נכון, לספר ולעדכן פה... האמת היא, שלא הסתדרתי ולכן נעלמתי. היא באמת... פשוט היא. ברור שגם רבנו באמצע (אלא מה?). רק שזה היה בגלל ד"ר הודיני הפעם. לפחות היום היא מודעת לכך. רק בגלל כללי הנימוס של הפורום, לא אצטט את מה שהיא אומרת עליו. הייתי מוכנה להתפשר על החלק של עמידות לתרופות בלבד... הבעיה היא החלק של תופעות הלוואי בנוסף. תודה על הדברים שכתבת. מה שלומך? TM.