רגישות יתר

בוקר טוב ושבוע טוב, אני אישה בת 45 , שעברתי הרבה מאוד בחיים כולל טראומות לא קלות מחלה קשה שיש סיכון שתחזור, גירושין (אני נשואה שוב + ילד ממש לא באושר...)למרות כל אלה אני טיפוס אופטימי, מעמיק, מכיל והבעיה העיקרית היא רגישות היתר שלי לסביבה. הייתי כבר שנים רבות בטיפול פסיכולוגי, שהסתיים לפני כמה חודשים, כרגע אני מטפלח בפרחי באך גם בעצמי ובבני וגם התחלתי באחרים (למדתי קורס) , משהו שעושה לי מאוד טוב ותורם רבות, אך כמובן גם לא פשוט, כי מעלה מהמודעות דברים לא פשוטים, התמודדות מול המראה וגם לראות את האחרים כמו שהם. תמיד היתה לי רגישות רבה וכל דבר פוגע בי. למרות הדברים שעברתי, תמיד הייתי ותמיד אהיה עבור חברי וכל דבר קטן שקורה פוגע בי מאוד ואני לוקחת אותו מיד ללב. אני מרגישה ישר באנרגיות אצל אדם ובמקום שאני נמצאת. לכאורה, רגישות יתר זאת תכונה מבורכת, שעוזרת גם לטפל באנשים, אך אצלי היא פשוט קשה להכלה. אני מכירה תיאורטית את כל השיטות, וגם הפרשנות שלי לכל דבר של אחרים וכל דבר שיכול להסביר את זה או לעזור ועדיין אני ממשיכה להפגע ולא משנה אם אנשים יאהבו אותי , ברגע שמשהו בדרך שלהם יפגע בי שוב אני מרגישה לא טוב עם עצמי. גם שאני בודקת מולם את העניין ומתקבלת תמונה שונה ממה שאני חושבת, לעיתים אני מקבלת באנרגיות שלי שזה לא ממש נכון. אין ספק שזה יושב על רבדים עמוקים יותר של בדידות וחוסר אהבה עצמית מילדות , אבל בכל זאת זה ממשיך, לא משנה מה אני עושה... כרגע אני גם בתהליך גמילה מהציפרלקס שלקחתי כ-5 שנים וכנראה הכל ביחד נעשה קשה עוד יותר. אני מרגישה ורגישה לאנרגיות אפילו מכתיבה של אדם וברגע ששוטטתי ומצאתי את הפורום, הרגשתי אנרגיה חיובית מצידך והתחלתי לכתוב... יש לציין שראיתי הרבה פורומים בנושאים אלה ולא הרגשתי צורך לכתוב. המורה שלי והמטפלת בשיטות אנרגטיות גם היא הגיעה אלי לא במקרה למייל שלי כאשר הבעתי מצוקה בקשר לבני בפורום פרחי באך. והיום אנו פשוט כמו מכשפה ראשית (היא...) ואני הזוטרית...התהליכים הם מדהימים, אבל המצוקה גדולה ברגישות הזאת. אודי, כיוון שאתה עוסק גם בתחומים מגוונים, האם יש לך משהו להציע לי שיכול לעזור לי לנתב את הרגישות הזאת, למרות שהיא כבר ממש מנותבת תמיד לסביבתי, ולהתחיל ליישם ולפעול ולא רק לדעת תיאורטית מהיכן זה נובע, את ההסברים והדרכים שאפשר לשנות, ועדיין לא לעשות כלום? ואם בלבלתי אותך קצת, אני מתכוונת לדרך שתוכל להתגבר על הקבעון הזה בדפוס הנפגעת הסדרתית, שיודעת היטב מאין ומה צריך לעשות כדי לשנות את זה ואת הצורך להחזיק עדיין בתואר זה כל הזמן, זה פשוט ממש מעיק , חוסם את הזרימה וממש גורם לי לכאבי לב עצומים , סתם. אשמח לשמוע דרך שונה שאולי תוכל להשתלב בחיי ותסייע לי ואולי יש קבוצה כזאת של אנשים בוגרים , משכילים ומודעים שאפשר להפגש, לדבר ולהבין אחד את השני אך גם להתגבר וללכת קדימה על התכונה הזאת המבורכת לכאורה, אך כל כך מפריעה בחיי יום יום, או אולי אפשר לקיים קבוצה כזאת, של אנשים בעלי רגישות יתר לסביבה וקולטים אנרגיות. אשמח לכל עיצה, רעיון . המון המון תודה על ההקשבה, שיהיה לך המשך שבוע נעים, מרב.