כעס

שלום רב לפני כחמש שנים הבת שלי ,בת 29 כיום בטיול בארה"ב התנסתה באקסטזי , היא עברה מערכת סיוטים ויסורים , הייתה מטופלת בתרופות על ידי פסיכיאטר שהגדיר את מצבה כסכיזופרנית עם כל התופעות שנלוות למחלה זו.כל המשפחה תמכה בה ואנחנו ההורים מימנו את כל הטיפול היקר והארוך באופן פרטי היות ולא רצינו לערב שום רשות כדי שזה לא יפגע בעתידה בהיותס סטודנטית למשפטים, עברנו שנה קשה מאוד ולבסוף הילדה חזרה לעצמה ולהפתעתנו , השנה היא שוב עשתה טעות, שותה אלכוהול,עישון בנגים ואפילו שימוש בקריסטל שכמובן החזיר אותה ואותנו לימים הקשים מהעבר אני כל כך כועסת עליה ,אין לי שום סימפטיה אליה ואפילו לא יכולה להסתכל עליה ,וכמובן בגלל מצבה הנוירוטי גם אין אפשרות לנהל שיחה איתה , אני שונאת אותה ואני רוצה להבין למה אני מרגישה ככה אליה , היא הבת שלי ואני אמורה לרצות לעזור לה , ולפעמים אני הייתי רוצה שהיא תעלם לי מחיי. ככה אני מרגישה אבל אני לא מספרת לאף אחד וכמובן לא לה .כמובן שגם הפעם היא מטופלת אצל פסיכיאטר פרטי,עם תרופות.הפעם לא רציתי להתלוות אליה ורק אבא שלה היה איתה מחכה לתשובה שתבהיר לי מה קורה איתי בעצם כדי שלא אוסיף לה נזק על הקיים.תודה