הפרעה דו קוטבית

רציתי להתייעץ בבעיה כלשהי ראשית בגיל קטן סבלתי מטריכוטילומניה, מעולם לא טופלתי מלבד ללכת לפסיכיאטר לא נתנו לי כדורים. במהלך כל ההתבגרות הייתי בעלת מצבי רוח די מוזרים. עולים ויורדים לא גוייסתי לצבא בגלל חשש למחלה. בגיל 18 התחלתי להשתמש בסמים, קוקאין. כיום אני בת 22 ואני חושבת שמצבי הרוח החריפו. אני מאוד מקנא בחברותי שמצליחות עם כל הקשיים שלא יבואו. אני רואה אותן צוחקות ומחייכות ואני לא יכולה להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שחייכתי. אנני יכולה לסבול חברתם של אנשים ברוב זמני, לעתים אני נהיית חרדתית ודפיקות הלב שלי והנשימה הופכים להיות ממש מהירים עד שקשה לי לנשום. כבר כשנה וחצי אני לא נוגעת בסמים אבל אני תמיד חושבת על זה. יותר קל לי איתם, למרות שאני מבינה שזאת אשליה. לפעמים אני חושבת על לגמור חיי איתם. ושאני מעדיפה אותם על פני הוריי וחבריי והקריירה שרק התחלתי לבנות. הדברים שהכי משפיעים עלי זה בזוגיות כאשר משהו לא הולך כשורה, אני מסוגלת לבכות ימים שלמים ולא לתפקד וקשה לי לקום מהמיטה. עם זאת יש לי מצבי רוח טובים בהגזמה עד להתנהגות ילדותית , כמו כן מתעורר אצלי החשק לחיות , יש לי פתאום שאיפות ומטרות. ואז הכל נפסק ואני עוברת שוב לדיכאון או חרדה או ל"טייס אוטומטי" אני פשוט מתקיימת. האם זו הפרעה דו קוטבית? או האם זה חרדה פיצול אישיות . מה אני יכולה לעשות ?

היי אודי הפסיכולוגים כל המיליון וחצי, שהיבחנו פסלו אותי. ראשית מתת משקל, שנית הסמים וגם היבחנו אצלי את המחלה. העניין הוא שאיני יודעת האמת מדובר בכל הטירוף שאני עוברת זה בגלל קריז מהסמים או שהסמים הם סימפטום של המחלה שכיבכול אני מנסה בעזרתם לשחזר את ההרגשה הכל כך טובה שאני מרגישה. אני אדם מאוד ריאלי , חזק פייטרית וזה מאוד מפריע לי כי זה בכלל לא תואם את האישיות שלי. זה נראה לפעמים כמו חלום רע ואז שוב הכל מתהפך ואני הופך לאדם אחר. רק חושבת להשיג עוד מנה לשתות כמה שיותר ולישון כל היום הכל נהיה כל כך אפור וקשה.