פוחדת להרצות

שלום מלי, רשמתי לך לא מזמן לגבי קושי שיש לי בפני קהל. ותיקנת אותי לא פחד קהל אלא חרדה חברתית..בכל אופן הקושי מתבטא אך ורק שאני צריכה להרצות או לדבר מול קהל גם הוא מצומצם. כאמור, אני נמצאת כשנתיים וחצי בטיפול דינאמי אצל פסיכולוגית נפלאה. הפחד שלי הוא מול קהל בלבד. למשל בהרצאת רפרט במסגרת הלימודים נורא פחדתי, התרגשתי מאד ובסוף איכשהו עברתי את זה. כרגע אני עומדת בפני תפקיד חדש בעבודה שמסגרתו אצטרך לעמוד מול קהל (יתכן מצומצם) ואני מאד מאד מאד פוחדת שלא אצליח במשימה שאתרגש שאתבלבל וכד'.. דיברתי עם הפסיכולוגית על כך, היא טוענת שגם אם אפנה לטיפול קוגניטיבי במקביל לטיפול הדינאמי, זה לא כל כך יעזור מאחר ואני צריכה להתאמן ואין לי מול מי להתאמן. כמו כן אין לה עצות לתת לי איך להתנהג ומה לעשות מאחר ואין משהו פיזי שקורה לי אלא זו רק התחושה עצמה. לעיתים גם הקול שלי רועד, ואני מדברת מהר. אני מאד אשמח לדעת מה דעתך, ומה בכל זאת ניתן לעשות. איך בכל זאת ניתן לפתור בעיה זו אחת ולתמיד(אולי כדורים?). אני מוכנה לבוא אליה פעמיים בשבוע ואף יותר, אך היא אומרת שהיא לא חושבת שזה יעזור אלא אך ורק אם אתרגל... ובמידה ואת חושבת שיש לפנות לטיפול קוגניטיבי רק למספר פגישות (או אולי את יכולה לטפל בבעיה זו) אשמח אם תמליצי/תרשמי לי... תודה רבה אלמונית

שלום לך. אני חושבת שטיפול קוגניטיבי יעיל מאוד בחרדות בכלל, וגם בחרדות לפני קהל. עם זאת, הטיפול בהחלט דורש התמודדות עם בעיות טכניות, אך אני בטוחה שהן פתירות. עם זאת, קחי בחשבון שגם טיפול קוגניטיבי אורך זמן, ושאין "הוקוס פוקוס" - מדובר בהחלט בתהליך שמצריך עבודה ומאמץ. אני מסכימה עם המטפלת שלך בכך שטיפול דינאמי יכול להיות מאוד יעיל בנושא, ועם זאת - היות והוא מנסה להגיע לשורש הבעיה ולמהותה (למשל: דימוי עצמי, בטחון עצמי וכו') הרי שמדובר בתהליך ארוך שלא ניתן לזרז. אם בהתייעצות עם המטפלת שלך, האפשרות של טיפול קוגניטיבי ממוקד בבעיה הזו לגיטימי, תוכלי לחפש מטפל קוגניטיבי שיעזור לך לצלוח את המשימה. חשוב שתדברי על כך בטיפול, ושלא ייוצר מצב של כפילות, או, להבדיל, תחרות בין שני הטיפולים. טיפול תרופתי בהחלט יכול להקל על החרדה ולהרגיע, אבל מדובר בעזרה נקודתית, ואולי כדאי לך לנסות להכחיד את הבעיה באופן עמוק יותר. להתראות, מלי.

היי מלי, נדמה לי שלא הבנת אותי, או שאולי לא הסברתי את עצמי כראוי. בכל מקרה המטפלת שלי חושבת שהיא לא תוכל לעזור לי לטפל בבעיה מאחר ואני צריכה להתאמן מול אנשים..מאד התאכזבתי מהתשובה שלה וכמעט התחלתי לבכות (אמרתי לה..) ושאלתי אותה אם היא חושבת שטיפול קוגניטיבי יוכל לעזור לי, היא גם טוענת שאני אצטרך להתאמן... לדעתי היא אולי חשה סוג של איום ברגע שהעלתי את זה, גם לא היה לי נעים להעלות את הפניה לגורם אחר... את יכולה לומר לי על קצה המזלג מה בדיוק קורה בטיפול קוגניטיב? והאם את מכירה מטפל/ת קוגניטיב באזור חיפה. שוב תודה