איך אני יכולה לעזור לדודתי

לכבוד הפסיכולוג דרור שטרנברג או הפסיכולוג דוד ג'קסון או ד"ר מלי מרקיביץ, שלום רב. 02.11.08 01:19 שלום רב.לדודתי (שעזרה לי מאוד בילדותי) יש כאבים ברגלים מזה זמן רב. אמרו לה שזה נוירופתיה.זה כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת. היא איננה מסכימה לקחת כדורים. היא רק הולכת לתזונאי כל הזמן.בעזרת דיאטה היא הצליחה להוריד את הhba1c מתשע וחצי לשבע.אבל עדיין יש לה כאבים חזקים. היא מספרת לי את זה כל הזמן. כואב לי הלב. היא מסתובבת עם סוכרת לא מאוזנת כבר כמה שנים לפחות . היא הצליחה להוריד כמה קילו אבל לא יותר מזה. היא בת 57..אני כל הזמן אני אומרת לה שהיא צריכה תרופות והיא צריכה ללכת יותר אבל היא אומרת שהיא לא יכולה ללכת הרבה כי כל כך כואבות לה הרגליים.אני רוצה לציין שאני התאפקתי מלאמר לה שהיא צריכה תרופות כבר המון המון זמן. כי פעם אחת ניסיתי לאמר לה זאת והיא מאוד צעקה עלי.אבל אחרי ששאלתי המון רופאים והם אמרו לי שהיא צריכה תרופות כבר לא יכולתי להתאפק ואמרתי לה: את צריכה גם תרופות להורדת הסוכר.זה כבר כמה שנים שהיא מתקשרת עלי ומספרת לי על הכאבים הללו בשתי הרגלים, תחושה של שריפה ושל מסמרים.אמרו לה מפורשות שזה נוירופתיה, שחייבים לטפל בזה. בשבוע שעבר היא התקשרה אלי שוב כמו תמיד ואמרה:מה יש לי, מה יהיה אני מאוד סובלת מהכאבים הללו אני כל הזמן בוכה. היא מתמצאת מאוד ברפואה והיא יודעת שהיא צריכה תרופות אז הפעם לא אמרתי כבר כלום. אמרתי לה שזה ישתפר, רק שתשתה הרבה מים. אבל מה עושים מה עושים?יש לה משפחה משל עצמה אבל כנראה גם הם לא מצליחים להשפיע עליה!היא לא אוהבת את הסטיגמה של בן אדם חולה שלוקח כדורים אז ככה יותר טוב. אמרתי לה שגם בעלי לוקח כדורים קבועים ללחץ דם ועוד, ואנחנו בני ארבעים פלוס. אני רוצה גם לציין שאני גם מאוד עוזרת לעוד בת משפחתי(אינני מציינת איזו דרגת קרבה כי אולי תקרא בפורום הזה והיא עלולה להעלב), בענינים רפואיים ויש לי גם ענינים רפואיים משל עצמי ואני לא יודעת איך לעודד את דודתי. מה עושים? אני מרגישה שהיא צריכה לטפל בסוכר שלה!! סליחה מאוד שהמכתב כל כך ארוך תודה רבה רבה ירדנה

ירדנה שלום, המצב שאת מתארת לא פשוט. נשמע שאת מאוד דואגת לדודתך, מאוד כואב לך לשמוע על כאביה ובה בעת לחוש חוסר אונים בשל סירובה להיעזר תרופתית. אני יכול להבין את הקושי בו את נמצאת ואולי הדבר המרכזי שחשוב לי לומר לך הוא שלעיתים עם כל הרצון הטוב ועם כל הניסיונות זוהי הבחירה שלה מתי ואיך להיעזר. את בהחלט יכולה להמשיך ולומר לה את דעתך, גם אם זה לא מוצא חן בעיניה. חשוב גם שתצליחי לזכור שגם בריאותך נמצאת שם, שחשוב לדאוג לעצמך לא פחות. הרצון שלך לעזור לה ולבני משפחה אחרים מעורר הערכה, אבל בעיני לפחות חשוב שתשמרי גם על עצמך בתוך כל התהליך הזה. דרור