כותרת

לא משנה מה אכתוב, איך שהוא אצטייר כמטופלת הפגועה והמטפל ייצא ה – בסדר. כמה פעמים נכתב פה על מטופלים כואבים, כועסים, מדממים שיצאו את הקליניקה עם כאב עד העצם. כמה פעמים נכתב פה על מטפלים מתעלמים שפגעו והכאיבו. זה לא מפליא. הרי אנו המטופלים הפטתים שהוכחנו להם, למטפלים, כל פעם מחדש שלא משנה כמה יפגעו, יתעלמו, ישאירו אותנו מתבוססים במיצי הקיבה של עצמנו, לא משנה עד כמה פגעו והשפילו אותנו-אנו נזחל אליהם חזרה לקליניקה, מכופפים וכנועים. אנו המאפשרים להם לסרס ברגשותינו ובכאבנו ולאפשר להם לסחור בנו כאוות נפשם. האמת אין זה משנה עד כמה ניפגע ונחפוץ במותנו, עד כמה יתעלמו מאיתנו ויכאיבו לנו, אנו הרי המטופלים ההם שמורגלים בזה מילדותם, הפלא ופלא - זה שיעור שגם מטפלינו למדו מהר מאוד, ממש כמו הורינו – תכאיבו, תשפילו, תדחו, תרמסו אותנו ותכאיבו לנו עד זוב דם ואנו עדיין נחזור אליכם בזחילה בקולניות חרישית כדי לקבל מעט, מעט ממשהו לא משנה מהו. כמובן שמהטפלים ימהרו לגבות את ההתעלמות וההשפלה בכל מיני מילים גדולות שלא בא לי לנבל פי בהם. אז מהו בעצם טיפול "שיגעון בשניים", איזה יופי - הטיפול אכן משחזר עבורנו "סצינות" עבר - אחד על אחד. משהו מיוחד זה הדבר הזה טיפול, הוא באמת מצליח לגרום גם לסובלים מאמנזיה באשר היא – את הכאב המדויק שחווינו בילדותינו, הוא מצליח להזכיר לנו מילים כמו השפלה, כאב, התעלמות, התעללות, אפסיות קיומנו ועוד כמה מילים שבסופו של דבר יוצרות חוויה יוצאת דופן של שנאה עצמית, דחייה ורצון להעלם, אה ובושה המון בושה. אך שניה, חברי המטופלים, בל נמהר להספיד את הטיפול-שכחנו לרגע שלא משנה עד כמה יבזו אותנו- ישנו עדיין מאחורי ווילון מס' 3 את עניין התלות והרגרסיה שהם אלה אשר גורמים לנו שוב ושוב להתדפק על דלתם המלאכותית והשותקת ולרבוץ שם שעה נוספת כשגופינו שנוא וכנוע. אך כמה נוח לומר שהכל יחסי העברה, הזדהות השלכתית, ולכסות להם את התחת עם העברה נגדית. אך בל נשכח חלילה שכל מה שהמטפלים עושים עבורנו זה קודם עבורנו, שנוכל לקבל "חוויה מתקנת" לדבר הקולקל הזה שנקרא נפשנו. ואז כשמטופל שולח יד בנפשו ידעו להסביר על כמה הוא היה חולה ועל כמה ניסו לעזור לו והכי חשוב עד כמה "המטפל אינו כל יכול". זה כל כך כואב לחיות. תודה

אלוהים כמה שאת צודקת!!!!!!!!! הייתי מדפיסה את זה למטפלת שלי אני בטיפול כבר חמישה וחצי חודשים והנה כתבת מה שאני רוצה להגיד לה. תודה לך

סליחה שאני אומרת אך מי הכאיב לך כל כך? ההודעה שלך מדממת:-(

שלום לך, כשקראתי את דברייך לצד הכאב שחשתי, הרגשתי גם מוגבל במידה לא מעטה. שעליי להיזהר מפני כניסה שוב לאותו מקום שמאשים אותך ומזכה אותי ואת שאר המטפלים. אבל אז חשבתי שאולי ההרגשה הזו שלי משקפת גם את הרגשתך, שבחדר הטיפולים עומדים שני צדדים מנוגדים, בעלי אינטרסים מנוגדים, כמעט באופן מובנה. שבטיפול יכול להיות צד אחד חלש ונרמס וצד שני חזק, שאולי אפילו נהנה מחולשתו של האחר. מפיק מכך תועלת. זוהי הרגשה קשה לשאץ, קשה עוד יותר כשלצידה עולה תחושה שמבלבלת עוד יותר - תחושה של כמיהה לטיפול, כמיהה לא מוסברת. וכך ההרגשה היא שבשום מקום לא טוב. בתוך הטיפול בלתי נסבל כי ההרגשה היא של מושפלות, הרגשה שלצד השני לגמרי לא אכפת. ומחוצה לו לא טוב כי ישנה כמיהה לטיפול, גם אם לא תמיד היא מובנת. נראה לי שהקושי הזה, כמו גם קשיים אחרים שמשתחזרים בטיפול יכול לקבל הזדמנות מיוחדת לבחון אותו בזמן שהוא קורה ומול מי שהוא קורה - בטיפול מול המטפל. דבר שלא תמיד מתאפשר, מסיבות שונות שלא בטיפול. דרור

יקרה כשקראתי את דברייך חשבתי כמה קשה להרגיש את מה שאת מרגישה דווקא בתוך טיפול שאמור להיות מקום בטוח מכיל ואוהב. מלי הייתה שואלת אותך מה התחושה של קרבה בה יש השפלה מזכירה לך:-( חשוב לי להגיד לך שדווקא במקום שאת נמצאת שהוא מאוד קשה דווקא עכשיו הכאב הוא הכי גדול. וממה שהבנתי ההורים שלך לא ידעו לאהוב וזה אולי הכי קשה. מחזקת ידייך להעז ולתת לעצמך את הטיפול והאהבה לה את ראויה. שמרי על עצמך מכל משמר. שלך בילבי ילדת הברזל

אולי לא סתם נורה אדומה לא מפסיקה להבהב אצלך. לדעתי, וזו דעתי בלבד, כדאי לחשוב להחליף מטפל כי את עשויה לחוות את הטיפול בצורה שונה לגמרי אצל מטפל/ת אחר/ת

יעל יקרה עם כל הכבוד ויש כבוד אני חושבת שלא ממקומך לדחוף אותה ללחשוב על להחליף מטפלת או לא.:-( מאוד קשה לה והיא באה הנה להגיד כנראה דברים שלא מתאים לה להגיד למטפלת שלה, משם ללהגיד לה להחליף זו לדעתי אחריות גדולה מדי או חוסר אחריות. אני חושבת שלא אני ולא אף אחד פה יכול לדעת מה קורה בנפשה או בטיפול שלה. אפשר לתמוך לחזק ולחבק אך לא לבוא ולהציע פעולות קיצוניות כמו "תזרקי אותו" אני דווקא חושבת שמהעוצמות שהיא כותבת היא דווקא רוצה טיפול אך קשה לה להתמסר לו בגלל פחדים שלה מלהיות קרובה לאחר או לעצמה. זו רק דעתי אולי אני טועה אך עדיין כדאי לשמור את ההצעות של וורדה רזיעל לרדיו. את לא יכולה להבטיח לה שבטיפול אחר יהיה שונה כי היא מביאה את עצמה לטיפול אחר והכאב יבוא גם לשם. "חבל" היא גם מישהי המכונה "סנקה" תקראי אותה קצת, חוץ מזה תראי, מדובר במישהי שאני מאוד אוהבת כך שסליחה על ההגנתיות הפולנית שלי כאן.:-) בידידות בילבי ילדת הברזל