שלום

בעקבות טעויות וכשלים מטיפול, ופעולות שנעשו על ידי עקב אי- הסכמה, קבלה וסיכום טיפול לאחר שביקשתי להפסיק טיפול כעבור שנתיים וחצי, נכנסתי למצוקה שכללה בתוכה מיני דברים וחיפושים שגרמו לחרדות קשות ואינטנסיביות, פחדים וחרדה פרנואידית ונתק. הכל עבר מלבד שנשאר משהו....הרופא מתקשה להבחין ולשים במדיוק את האצבע על משהו...מלבד אולי יריה באפלה שקראנו לזה - דפרסונליזציה. ע"פ תיאור האבחנה- אינני עומדת בכל הקרטריונים אבל בהחלט מתקיים אצלי נתק מסויים, חוסר חיבור מלא. יש מעין ברקע חרדה סתומה או סמויה...לא מורגשת. אני חשה קצת סגורה בתוך עולמי. פרטים טכניים: כל זה קרה והתרחש כאמור בעקבות כל הנסיבות שציינתי לעיל ודברים מורכבים שקשה להסבירם מאחר ואת חלקן קשה לי לזכור, ובחלק חסר לי הרצף ותהליך הדברים, בייחוד שעשיתי דברים באופן מלאכותי שהעצימו את המצב. זה קרה כשהייתי צעירה בת 31 כשמעולם לא חוויתי מצבים אלו!!! התקופה ההיא גררה תחשות מפחידות ביותר של איבוד שליטה, חוויה של לפני מוות, של שגעון, של חוסר אונים ושל פחד עצום ומאיים..עד כדי כך שראשי החל להלבין. אני נוטלת ויאפקס 225 מ"ג כחצי שנה. התחושה היא ואולי מוצדקת ואובייקטיבית- שמצב זה...שאינו פשוט להסבירו...עמיד בפני טיפולים מכל הסוגים...מאחר ואני מתקיימת ומתנהלת ברמה אחרת באופן כבר שהופנם כהרגל וכמסלול קבוע שמתנהל 3-4 שנים. מבקשת לדעת, אם משהו מכל זה ברור ....? ומה ידוע ו/ וודאי לגבי המצב? זמן ומשך? ואילו מכלל הטיפולים השונים יש סיכוי גבוה יותר בהצלחה , אם בכלל?????? תודה

ליאת שלום, מהדברים שאת אומרת אני יכול להבין את הסבל שלך כמו גם את התחושה שאין משהו יכול לעזור לך. אני מבין שאת נמצאת בטיפול תרופתי אבל לא יודע האם הרופא הוא רופא משפחה או פסיכיאטר ויש הבדל משמעותי בין השניים. אם טרם ראית פסיכיאטר עצתי היא לפנות בהקדם לספר בפירוט את שעברת ואת התהליך בו התופעות החלו ולראות האם זהו הטיפול התרופתי המומלץ והמינון הנכון. בכל מקרה לעיתים קרובות, לצד הטיפול התרופתי יש טעם לשלב טיפול פסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי יכול להיות טיפול דינמי שיתמקד בבסיס החוויות שעברת ושהובילו לתחושות שלך, יחזק את כוחות ההתמודדות שלך, ובעיקר ינסה להבין את המקור לצורך שלך להתנתק לעיתים. טיפול פסיכולוגי בשיטה התנהגותית קוגנטיבית ינסה לתת לך כלים להתמודד עם החרדות בדרך אחרת. להוריד את עוצמתן וכך גם לבחור בדרך התמודדות אחרת מזו שאת נוהגת בה כעת. בכל מקרה אני חושב שיש מה לעשות, גם אם זה נמשך כבר מספר שנים. אם כי אני מסכים שחשוב לפעול בהקדם, וכאמור המלצתי היא לפנות ראשית לפסיכיאטר. דרור