ייאוש וכאב

שלום רב, אני נמצאת במצב מאוד מתסכל..אני עובדת במקום שאיני מרוצה ממנו כלל,עבודה בשירות לקוחות אני פשוט לא סובלת את המצב שעליי להתרפק מול לקוחות ולעזור כי אין לי ברירה יש אחריי ביקורות גבוהות שכן המקום דורש 100 אחוז מצויינות.אני מאוד מתוסכל כיוון שאיני אוהבת לעשות זאת ובכלל אין לי סיפוק אפילו קליל מתוכן העבודה..פשוט רע לי.. מאידך,המשכורת והתנאים מעולים!!! משכורת שאחרים היו שמחים לקבל ואולי להשקיע. יש לציין שמרגע קבלתי לעבודה היה לי רע מאוד אך שרדתי על מנת להנות מהתנאים הנלווים יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת לפנק שנמצאים בבעיה כספית,ובעזרת הרווחה הכלכלית הצלחתי לשמח לא מעט ולהוציאם לחופשים וכד'..איני נשואה ואני מרגישה מאוד עייפה מהחים הפסקתי לטפח עצמי ואני מרגישה מאוד "זקנה" אני כבת 35.. יש את הרצוי ומה ששאפתי להגיע אליו ויש המצוי שרחוק מכך.ברור לי שהעולם לא כ"כ ורוד אבל האם אלו הם חיי ייאוש תסכול וריקנות..ואם ארצה לעשות שינוי זה כרוך בהתפטרות דבר שיכול לגרור אותי לתסבוכת שכן איני מוצאת עבודה בקלות ויש לי בעייה רצינית עם הדימוי העצמי,הייתי בהרבה ראיונות לפני כן וכמעט תמיד נעניתי בשלילה דבר ששוב מושך אותי אחורה והפחד הזה משתק אותי אבל עד מתי???? האם ההצעה היא לעזוב ויהי מה כי אני בדרגת משבר כבר או להמשיך ולשרוד כי אין ברירה??

ליאור שלום, אני חושב שאת מזהה נכון שהקושי שלך קשור בדימוי העצמי שלך. את בת 35 ומרגישה זקנה וחסרת כוחות. את מזניחה את הופעתך ועסוקה בעיקר בלפנק אחרים. איני וידע אם התכוונת ללהתרפס בפני לקוחות, אך אם כן הרי שגם כאן את מרגישה מושפלת. בעיני פחות חשוב כרגע מה תעשי. חשוב יותר שתנסי להתמקד בדימוי העצמי הפגוע שלך ותשקמי אותו. אז ייתכן ותרגישי טוב יותר בעבודה, פחות מושפלת, ולחלופין תוכלי להרגיש שמגיע לך משהו טוב יותר, שאת רוצה משהו טוב יותר. כשתגיעי לראיונות עבודה כשאת חושבת שכדאי להם לקחת אותך גם הם יחשבו כך. זה נשמע אולי פשוט, ואני יודע שלו. אבל שווה להשקיע, גם אם הדבר אומר שתפני לקבלת עזרה מקצועית בטיפול. דרור