אוי ליאת

אני לא מסוגלת לסחוב יותר ,נגמרו כל הכוחות והיא אומרת שהיא מבינה אבל היא ממש לא. היא ממש לא יודעת כמה אני קרובה לקצה.

שלום איריס, אחת החוויות המייאשות ביותר, היא ההרגשה שאיני מובן. זוהי חוויה של תסכול, בדידות וחוסר אונים. קשה שבעתיים לא להיות מובן ע"י הדמות המטפלת בי (אמא? פסיכולוגית?), ממנה אני מצפה להיות זמינה תמיד, מכילה תמיד, נענית לצרכים שלי גם מבלי שאדבר אותם. אמהות (ופסיכולוגיות) הן מאד אנושיות, וככאלה, הן לא תמיד מצליחות להימנע מכשלים. נדמה לי שחשוב יהיה לדבר את החוויה הזו, של לא להיות מובנת, עד כדי ייאוש. להאיר לה את הצורך הממשי שלך, ואת המשאלה שלך להיות מוחזקת חזק דווקא עכשיו. חושבת שתצליחי? ליאת