הדחקה ..

דרור , אני מצליחה להתחבר שוב לעצב שבי רק באופן מלאכותי. משהו זורם בפנים, דם של משהו חי, אבל זה משהו שהוא לא בדיוק אני. המילים שלי נשפכות כרגע משום מה ..בלי בהיסוס, ואני לא יודעת מה הן יביאו איתן. אולי משהו נשכח, אולי משהו שנעלם. ואני ..אני רק זורמת איתן .... והמנגינה שמתנגנת לי שם בראש ..מנגנת לי כאב חד ועמוק, שרק לפני כמה ימים כאבה לי כלכך והמיתר שבה נגעה, כמעט ונקרע... היום עובר לי ליד.., מרעיד לי טיפה בנשמה, אבל היום זה משהו אחר. היום זה ליד, הנפש מנסה לא להכנע ... הדמעות שלי מתות. השכל הופך להיות אטום ..הוא פשוט מיייבש לי את החיים. ואני מרגישה כמו בסרט , סרט שחולף שוב, ואני ..כבר לא גיבורה, אני ..בקושי צופה אפילו קהל אין...לא נותנת לאף אחד לצפות בי ככה .. זה ה..תת מודע שלי .. ככ פחדני, שולט בי, קובע מה אני. נותן לי לחיות את החיים שלי ליד עצמי. מנותקת מנוכרת רחוקה. והחלומות האלה ... סיוטים , פלאשבקים ... מחשבות מהוססות שיוצאות אצלי רק בחשיכה ובלא מודע. אני בוחרת להרגיש..אומרים שזו התרופה לא ????.... אך מסה כזאת מצליחה להעלם לי מין העין, כי העין האנושית צרה מלהכיל. תכף בטח ואצליח להתחבר. אךךך...הלוואייייי. כי אני לא רוצה להיות עיוורת שוב אולי בתוך עצמי ..מבינה שאסור לי לרצות לשכוח אני לא רוצה להעלם. רוצה... את הילדה הקטנה שבי, רוצה שהיא תתחבר למי שאני היום. 11 שנים של נפרדות בתוך השלם ומאסתי בבריחה, אני רוצה עכשיו להתקיים. אני לא יודעת איך ..... הכל כואב לי .. דרור .. איך יוצאים מזה ?.. אפשר בכלל ???... כועסת עליו, ..על הזכות שהוא לקח עליי לנתק אותי מעצמי כועסת ומודה. ומה הלאה ?... מחר טיפול ..כבר השתיקה שבי מחלחלת ...רק עכשיו , אחרי כמה ימים של שתיקה כואבת עם עצמי , מצליחה להוציא כאן את הכאב במילים .. שילשולים שלפני..טיפול כאבי ראש .. בחילות .. אוףףףף ..איך אני יעבור את זה ?..???????? הוא בכלל מבין את זה ..המטפל ??? הוא בכלל מבין עד כמה קשה לי להגיע אליו???.. דרור...

ש שלום, את מתארת את הקושי שבהתמודדות עם החוויות הקשות. אותו קושי שהביא לפיצול מלכתחילה. אבל הכיוון בו את הולכת הוא נכון ונשמע שעובד, למרות כל הקושי, ויש הרבה קושי עד כי רוצים לעיתים לחזור אחורה. לגבי המטפל, אני מניח שהוא יודע עד כמה קשה לך. בעיקר לאור התיאורים שלך כאן, נשמע שהוא גם נענה לקשיים שלך ומנסה להקל עלייך. המטרה כרגע היא לשרוד. דרור

לשרוד ?... לא נשמע לך מפחיד ... הרי איזה חיים אלה ..אם אני רק שורדת ???.. חוצמזה , תודה שאתה כאן ..

ש יקרה, כל כך מוכר ועצוב לשמוע.. אתמול היו לי פלאשבקים מטורפים,מה שהדחקתי כל השנים,מתפרץ וחוזר, אני מאמינה שהזמן ועיבוד הדברים בטיפול מטשטש ומרפא,אבל לא מוחק את מה שקרה.ואת צריכה לתת לעצמך את הזמן.זה תהליך איטי וממושך ולא קל, וזה בסדר להרגיש, זה בסדר להיות עצובה לפעמים עד שהטוב פוגש אותך גם אם זה לרגע אחד או ליום אחד,והטוב יפגוש אותך עוד הרבה פעמים... תני למטפל שלך(ולי) להיות שם בשבילך.בשתיקה,במילים,איך שאת. חיבוק לחיזוק ((((((((((((((ש')))))))))))))) חן

תודה רבה על התגובה ..והאכפתיות ... צר לי לשמוע שגם את עוברת את כל הדרך הקשה הזו.. לתת זמן אה ...?! לפעמיים זה ככ מייאש ..הזמן הזה הככ לא מוגדר .. תודה שאת כאן ..מחבקת במילים ..למרות הקושי האישי שלך.. תודה חן יקרה ..:-).. שולחת לך המון חיבוקים .. שיהיה יום רגוע .. ש'