ליאת , ...הסיוטים שלי ..(יכול להיות טריגר)

הסיוטים שלי .. כל לילה אותו הדבר .. באותה השעה .. שעה קבועה .. אחרי זה אני מקיאה .. לא מצליחה להבין את זה .. וזה לא עובר ..כבר שנה ו חודשים ..מאז שהתחלתי לטפל בעצמי ..בטיפול פסיכולוגי .. ולהציף כל חלק שהיה מודחק עשר שנים.. .. הסיוט שלי ..הכי מפחיד בעולם .. הוא חוזר וחוזר .. ולא מרפה .. כמו תקליט שבור ..כל יום ..(באמת..) הסיוט של האונס.. כל התסריט עובר מול עייני .. אני קפואה ..עדין לא מצליחה לעשות כלום.. הוא חונק אותי ..אני לא מצליחה לנשום .. מנסה להתנגד ..זה לא עוזר .. הוא מעיף אותי לרצפה .. בועט בי ..אין לי כח להתמודדדדדד איתו .. הוא חזק ..כבר מעליי..עם סכין ..מאיימת .. אונס באכזריות .. ואני מתעוררת .. מקיאה ..באמת שמקיאה ..חוזרת לישון ..מפוחדת ..לא תמיד נרדמת.. כלפי חוץ- שלמה יחסית.. אבל בפנים - הוא היה שוב בתוכי .. הוא היה כאן ..שוב במחשבותיי.. עכשיו, כשהוא הלך ..אני מנסה להשלים עם הכאב הנוראי שהוא השאיר .. עומדת מול המראה .., בודקת, בוחנת.. מעיין "בקרת נזקים".. כואבת, סובלת, מרגישה ש..דועכת.. אבל בכוחות האחרונים ..מנסה שוב להחליט... שחייבים להמשיך להחלים..:-( חשבתי שזה נגמר .. אבל, כל יום מחדש ..מצפה לא לעבור את זה שוב פעם מחדש.. כולם סביבי מבטיחים ש"יהיה בסדר ".. ואני..מנסה להעזר במילים האלה .. מנסה להאחז.. נאחזת .. משננת לעצמי מנטרה קבועה .. "את תצליחי ..את לא תיפלי ...הוא כבר לא כאן באמת ..את תתגברי.." אולי אלו ..הבטחות שווא???... (((((ליאתתתת))))))))) אוףףףףףף...אני כבר לא יודעת.. מה שבטוח זה שהגוף שלי זוכר ..הוא לא שוכח .. והפצעים עודנם שם.. רק הפה..שלי פתאום שוב חתום ..נסגר .. המילים מתקשות לצאת .. והכאב אוחז..הצלקות הנפשיות מדברות בעד עצמן.. בטיפולים ..אני לא מצליחה כמעט לדבר על הסיוטים .. לפעמים ממש לקראת הסוף מדברת עליהם ..ואז הפגישה מסתיימת .. נשארת לבד אחכ שוב עם השאלות ..התהיות ..ואפס פתרונות .. מסתבר, ש.. הגוף זוכר, הנפש שלי פצועה , הגוף זוכר אני עדין מרגישה קפואה ..מרגישה נגועה .. הגוף שלי זוכר , והאמת שם ככ ברורה.. כן ..הגוף שלי זוכר .. אך הנשמה נסוגה ..לא מסוגלת לקלוט את גודל האימה .. והגוף שלי זוכר .. והלב שלי נשבר.. ובלילה ..שוב .. נותר לי רק הגוף.. מוכה , הלום , אנוס ... והוא כואב ..כואב ככ ..ומפוחד .. והוא זוכר ..!!! ?????? איך הוא ישכח ????!!!!!!! ליאת יקרה , איך אני יעבור את כל הסיוטים האלה .. אני ככ מפחדת .. מפחדת רק מלעצום את העיניים ..כל לילה , אותו סיפור .. ועוד לא הצלחתי למצוא פיתרון .. תעזרי לי ..בבקשה ש'

האם אין לך שום שליטה על הסיוטים?? האם לא מצאת דרך להרגיע את הכאב?? להתגבר על ההשפלה?? לאחות את הקרעים?? האם את צעירה מאד??? תראי, אני עברתי אונס קשה, אבל לא מיני, לא במוצהר לפחות נחטפתי מביתי על ידי אמבולנס ונקשרתי למיטה למשך 16 שעות הסיבה היחידה היתה שהייתי במצוקה נפשית ואחותי נקראה "לעזור" היא לא לכלכה את הידיים, היא גם לא חיכתה איתי בבית היא סמכה על ה"ממסד" כפי שהיא קוראת לזה, שיעשו את העבודה המלוכלכת בשבילה הזריקו לגפי זריקה אנטי פסיכוטית בכוח. חמישה גברים הפשיטו אותי באלימות, הסיוט הזה חזר אחרי שעתיים כאשר ביקשתי לרדת לשרותים וסירבתי שילבישו לי חיתול... ככה מטפלים במדינת ישראל באנשים במצוקה זה לא חדש, כל שעה וחצי שעתיים מאושפז ככה אדם אחר במדינה (סטטיסטיקה של משרד הבריאות) רובם הגדול והמכריע של אנשים אלה לא עשה דבר חוץ מהתנהגות קצת חריגה או איתותי מצוקה קשים אוסרים אותם וקושרים אותם בגלל שיש "חשד שהם מסוכנים" הבנת?? אחרי חוויה כזאת את כבר לא יודעת אם את שפויה בעצמך לוקח זמן להתאושש מהפגיעה, אבל התיוג מאפשר לחוויה הזאת לחיזור שוב ושוב ויש מישהו שעדיין רוצה להזיק לך, לפעמיןם כלומר במקרה שלי אני לא יודעת מה יותר גרוע, מה שאת עברת או מה שאני מה שברור לי זה שאני התמודדתי עם זה ועברתי כבר אין לי סיוטים במשך שנה וחצי הייתי מתעוררת מדי פעם בלילות מסיוט שאני חונקת את אחותי אבל זה עבר, הצלחתי להרגיע את עצמי אני אפילו לאמ שונאת אותה - איך אפשר לשנוא פסיכופת?? הוא לא אחריא למעשיו, אבל חייב לבוא על עונשו אז בינתיים היא מענישה את עצמה.. זה ידוע לי היטב ואני חושבת שיותר בריא לשתינו זה שתודה באמת באשמה ותקבל על עצמה את האחריות על מעשיה וסזה יפתור המון בעיות במשפחה הקרועה והסובלת - בגללה

מאחלת לך רק טוב .. שמחה שאת במקום שונה וטוב יותר היום .. לא.. אני לא מצליחה להשתלט על הכאב והסיוטים ..עדין לא ..הכל ככ עדין ורגיש ..פתוח ומדמם .. מקווה שעם הזמן הכאב והסיוטים ידעכו ... אני בת 30 ..נשואה לבן זוג מדהים ועם ילד קטן ומקסים בן 4 .. זה עדין לא מוריד מהכאב של מה שעברתי .. תודה על האכפתיות והדאגה .. גמר חתימה טובה , ש'

ערב טוב ש' ההשתקמות מטראומה קשה כמו זו שעברת מצריכה כוחות נפש רבים, עבודה ממושכת בחדר הטיפול, ונכונות להיאבק בכל יום מחדש על השפיות ועל חיים נורמליים בצל הזיכרונות. כמו שכבר הזכרתי בשבוע שעבר או לפני שבועיים, קיימת טכניקה טיפולית יעילה למדי (EMDR) המיועדת להפחתת העוררות הפיזיולוגית שמעורר זכר הטראומה. תוכלי לחפש בשוליים של הפורום שלנו, במאמריו של ד"ר אורן קפלן, מידע על כך, ואם תרצי הפנייה למטפלים בשיטה זו תוכלי לפנות למייל האישי שלי ואנסה לעזור לך עם זה. עד אז, מקווה שתצליחי להעביר את ימי החג הקרובים תוך שאת מוקפת משפחה ואנשים אהובים. אני מאמינה גדולה בכוחן של האהבה והחברו?ת בשיכוך מכאובי גוף ונפש. נסי להיאחז בכל מה שנותן כוח, ולהחזיק מעמד. שולחת לך את כל הכוח, העידוד והחמימות שמאפשרת מקלדת... שלך ליאת

מצטערת על עגמת הנפש שנגרמה לך כאן אתמול, יקרה מקווה שתמחלי לי לקראת יום כיפור זה היה "הסיבוב השלישי" שלי עם אחת שממשיכה להכחיש שניים בפורום הזה ואחד לפני מספר חודשים בפורום אחר אני יודעת שהמסר עבר אבל השאלה מה יותר חזק: הראי שהעמדתי או הדמות שהיא רוצה לראות בראי כי היא מתעשקת אך ורק עם עצמה ניתוק קשה מהמציאות כל אחד עובר טאומות בחיים, חלקנו יותר זה כמובן קשה לתפוס שאדם יכול להתעלל בשני כל כך צריך לזכור שאנסים הם פסיכופתים: חסרה להם היכולת להרגיש את הזולת זה מה שמביא לאונס את יכולה להודות ולשמוח על כך שאת לא מכונה שמתנהגת כמו אדם אלא אדם רגיש ובעל תובנות, שמזדהה עם מצוקת הזולת יש אנשים שזה בשבילם אינו מובן מאליו, אינו מובן בכלל אנשים כאלה אינם בכלל בגדר אדם חבל שניתן להם אתך האנרגיה המיותרת ונקיים אותם בתוך המערכת הנפשית שלנו אפשר להשתמש בטכניקות "של האויב" - להתכחש לעצם קיומו של האנס אבל לא ממקום של הדחקה, שאז זה עובד עלינו במסתרים אלא ממקום של הרמת ראש, העזת פנים כנגד התוקף ובאותו הרגע גם להרפות עבדתי עם מטפל על תרגיל להתגברות על הטרואמה חיברנו ביחד משפט "למרות שניסו לחסל אותי נפשית, כלכלית, גופנית, לגרש אותי מביתי ולהכפיש את שמי אני מקבלת את עצמי, אוהבת את עצמי ומוחלת לעצמי" אמן אהבה רבה

תודה על המילים המחממות והנכונות להקל ..על הכאב ן.. תודה על החיזוקים והכח ..העלת חיוך על פניי ..למרות הכאב העצום ... תודה שאת כאן , !!!!! גמר חתימה טובה וצום קל ..(במידה וכן).. מכל הלב, ש'