הכל ביחד

אני גרה בחיפה. גרושה. ילדי בוגרים וכבר לא בבית. לפני כשנה הכרתי איש. היה בינינו קליק אדיר, אבל איך שהוא לא הצלחנו ליצור זוגיות. צעד קדימה ועשרה לאחור. כל הזמן הזה הסכמנו בינינו שלא יהיה סקס, עד שלא נרגיש שהקשר בסדר. והנה לפני כעשרה ימים בילינו את הלילה ביחד. אחרכך נפלה הקטיושה הראשונה על העיר. אחרי שדברתי עם הילדים והמשפחה התחלתי לחפש אותו בהיסטריה, והוא לא היה זמין. מאוחר בלילה תפסתי אותו, אמר לי שהוא בצפון העוד יותר רחוק ושאין לו זמן לדבר, שהוא יחזור אלי מאוחר יותר. מאז לא שמעתי ממנו. הייתי מוטרפת מדאגה. אתמול סוף סוף, אחרי מיליון הודעות שהשארתי הוא חזר אלי. אין לו זמן לדבר. אין קליטה במקום שבו הוא נמצא. והוא יחזור אלי אחרכך. טוב. הבנתי. אין לי כוחות להתמודד עם הפרידה הזאת, מה עוד שזה גבר שבאמת רציתי, שניסינו לבנות לאט לאט. וככה? ככה אני צריכה לקבל את הרמז שאני לא בראש שלו? (ושיהיה ברור, האיש אינו בצבא, או בכוחות הבטחון, ואין לו שום תפקיד בטחוני ). אתמול היו קורבנות בנפש בעיר, לא רחוק ממני. לא שמעתי ממנו מילה (אחרי האני אחזור אליך אחרכך שלו). 6 אזעקות מהבוקר היום. שום מילה ממנו. האם יש דרך יותר גועלית לגמור עם מישהי? אחרי השבוע שאני הייתי שבורה מדאגה, טילפנתי לבתי חולים לחפש אותו, וכו, מתברר שהוא פשוט לא התקשר כי הוא לא התקשר. . אגב, במקום בו הוא נמצא אין כמעט נפילות, הכל שקט וטוב. וחוץ מזה, הייתי נורא גבורה עד עכשיו, אבל מאתמול פשוט מפוררת לחלוטין. מהפחד. מהבדידות. מהלבד. אני חולה במחלה כרונית קשה וכל המתח מאוד מחמיר את מצבי. בולעת ואבנים בלי סוף, ולא יודעת איך להתמודד. נב אני חוששת שכאשר הכל יגמר, ויהיה בטוח וכבודו יחזור הביתה, ויחפש לו מישהי לצחוק עליה, והוא יתקשר, אני נורא אשמח ואזמין אותו אלי. ה צ י ל ו!!!!

מיקה שלום, קודם כל תמיכתי ואהדתי מעצם היותך תושבת חיפה (וגם לשאר תושבי הצפון, שדרות ועוטף עזה) - לא פשוט להיות בימים אילו בצפון, עם האזעקות, הפחדים, החרדות. ויחד עם זה ואבנים הם פתרון לא כל כך מומלץ למתח מתמשך, או לפחות לא רק ואבנים. נסי תרגילי הרפיה, הסחת דעת, להתנתק מהחדשות, לעשות דברים שכיף לך, לסדר את הבית - כל מה שרק יכול לעזור להרגיע ופחות להתמקד על המלחיץ והלא ודאי. ולגבי הבחור/האיש - זו אכן הדרך הפחות יפה והיותר גועלית לסיים קשר. אך נדמה לי שמשהו מתוך זה כבר היה קיים בקשר הזה, שהרי כתבת שעשיתם צעד קדימה וכמה צעדים אחורה ושלא כל כך הצלחתם ליצור זוגיות. גם נדמה לי , שהוא המסוייג יותר בקשר ביניכם ואת היא זו שרודפת ורוצה יותר. אז למה בעצם? למה שתחזרי אליו ותשמחי עם חזרתו? הרי התנהגותו לא מכבדת אותו ואותך, אז למה לך להסכים לדפוס יחסים כזה? הייתי מציע לך לכתוב לו מכתב. מכתב שאולי תתני לו ואולי לא. מכתב שבו תכתבי את כל מה שאת מרגישה וחושבת על הקשר ביניכם. על התקוות, האכזבה, הפגיעה, הכאב, העלבון, הכעס...הכל, הכל ,הכל...כשתסיימי את המכתב הזה, את תרגישי יותר טוב קודם כל עם עצמך ואז גם תוכלי לשקול מה לעשות, כשיחזור וירים טלפון "אחרי המלחמה". היי חזקה, בהצלחה רבה, גדעון