בעית התנהכות של חבר

שלום רב,רציתי להתייעץ איתך בנוגע לחבר קרוב.אנו בני 25 חברים די קרובים. חברי הוא אדם שמדבר עם כל אחד, מה שנקרא מאוד "זורם" ומעונין למצוא חן בעיני הסובבים אפילו אם מדובר במצב של "למכור" את החברים שלו כדי להתחבב על האחר. הוא אינו מקשיב בריכוז כאשר מספרים לו משהו שאין לו בו אינטרס(לדוגמא אם אני מספר לו שהיה לי מבחן והיו בו שאלות קשות הוא ברוב המיקרים בוהה בטלביזיה כאילו בכלל לא הקשיב ואז הוא אומר:"מה? אה כן" ואני מרגיש כאילו הוא כלל לא הקשיב לי.) אני ושאר חברי מזהים אצלו אנוכיות גבוהה מאוד. פרט לכך הוא אחד שלא עושה חשבון לכלום וסובל מעודף בטחון עצמי ומתחיל עם כל מה שזז, מדבר עם כל אחד, צוחק לאנשים בפנים וכיוב'. האם זוהי הפרעה פסיכולוגית?האם מדובר בהפרעת קשב וריכוז? ואיזה טיפולים יש לנושא(האם פסיכולוגים/פסיכיאטרים). אגב,הוא אינו מודע לכך שיש לו בעיה והוא תמיד שואל שאלות כמו: אני יפה? אני מושך בנות? איך הבגד שלי? הוא מסוגל לשאול את השאלה כמה פעמים ביום... אשמח לקבל התייחסות

אם תדע שיש לזה שם בז'רגון הפסיכולוגי זה ישנה את היחסים שלך איתו? אני מנחשת שזה פשוט יעזור לך להרגיש יותר צודק. ולמה זה חשוב? אנשים אנוכיים גורמים לנו לפעמים לפקפק האם זה הם שלא בסדר או שמא זה אנחנו שפשוט לא שווים התייחסות. מן הסתם הוא גורם לך להרגיש רע. עליך להחליט מה לעשות עם זה. אם אתם חברים כנראה שיש לו מעלות אחרות האם הסך הכל שווה לך? אתה יכול להתעמת איתו ישירות על ההתנהגות שלו. אם גם חברים אחרים חושבים כך תוכלו לפנות אליו במשותף. התעמתות, גם עדינה, בכל מקרה תהיה לא נעימה לו אך אם תעשה תוך אמפתיה והדגשה גם של תכונותיו החיוביות עשויה לפקוח את עיניו (אדם לרוב לא רואה את עצמו). הוספת פרשנויות פסיכולוגיות רק תקלקל. אני אישית ממליצה לבחור בדרך של עימות רק אם אתה רוצה לעזור לו. אם אתה בעצם רוצה רק לעזור לעצמך, רוב הסיכויים שזה ממילא לא יעבוד.

היי אייל, גם אני סבורה שאין טעם לחפש אבחנה פסיכולוגית (זה ממילא לא אפשרי מכאן), אלא לנסות ולהבין מה קורה לך במחיצתו, ואיך היית רוצה לראות את מערכת היחסים בהמשך. אתה מתאר את החבר שלך כאדם "זורם" המנסה להתחבב על הזולת בכל מחיר, אבל באותה נשימה אתה מזכיר את האנוכיות שלו, את הריכוז בעצמו ואת הקושי שלו להעניק מעצמו גם לחבריו הקרובים. מי ששואל כל כך הרבה אם הוא יפה או מושך, לא מצטיין בביטחון עצמי רב (בניגוד למה שאתה טוען). ככל הנראה מדובר דווקא באדם חלש, חסר ביטחון, הזקוק ל'תדלוק' תמידי ואישור תכוף להיותו אהוב ומקובל. אני מניחה שלמרות כל זאת, יש בו גם קסם רב, המושך אליו אנשים כמוך, המוכנים לשאת את התנהגותו ולהישאר בסביבה. טיפול באדם כמוהו יתאפשר, כמובן, רק אם הוא יחשוב שהוא זקוק ורוצה שינוי. מדבריך עולה שאין בו תובנה רבה למצבו, ולפיכך הדיון בכך הוא מיותר. ככלל, טיפול דינמי ממושך, יכול לסייע לאנשים מסוגו ללמוד לקבל את עצמו גם כחלש ושברירי, לוותר על ה'אני השקרי', ולטפח דימוי עצמי חיובי יותר ביחס לעצמו. מקווה שבכל זאת קצת עזרתי ליאת