החיים היפים - האמנם ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני במבוי סתום בחיי רוב החברים והחברות נשואים הרווקים רחוקים ממני כך שלא נפגשים לעיתים קרובות המציאות הנפשית והפיזית כואבת מאוד גילי 33 ולבד שיחות שניסיתי במשך תקופה לא עזרו כלל, להיפכך הוציאו אותי עם עצבים יותר חזקים ממה שהיו לפני השיחות. קיימת גם מחלה גנטית בעור (נוירופיברומטוזיס) שהיא לדעתי שורש הבעיה שנראית חיצונית על פני הגוף כולו - מתרבה עם השנים ומגרד נורא ומאוד לא סימפטי הבעיה הזו מושכת מבטים של אנשים - מבטים לא נעימים בכלל הביטחון ירוד גם כך וחוסר אונים מוחלט של מה הולך לקרות במשך החיים בעתיד עבודה כרגיל - היום עובר איכשהו - שיגרה נוראית - נשמה כבויה ומתה החיים עוברים מיום ליום ו.... סתם לא משהו מיוחד קיים פחד להתחיל דברים חדשים או להכיר אנשים חדשים מפאת התגובה של המחלה המקוללת הזו פשוט זוועה שמעתי על כל מני סדנאות של חשיבה חיובית - הייתי בעבר היה על הפנים סדנאות של אסרטיביות או דמיון מודרך או יחסי אנוש השאלה היא אם לאור התיאורים שתיארתי יש את הסיכוי שאוכל להשתלב בסדנאות מסוג זה לאור העובדה שמגיעים לשם אנשים עם בעיות שאולי יהיה לי יותר קל להשתלב איך אדע לאיזו סדנא ניתן ללכת מבלי ליפול בפח עם כל מני שרלטנים תודה מראש
שלום לך, מגבלה גופנית מהסוג שתיארת היא אכן אתגר לא פשוט. יחד עם זאת, מוגבלויות, נכויות או פגמים אסתטיים זוכים לעיתים למשקל רב מכפי שיש להם באמת כקובעים בלעדיים של איכות חיינו. ההחלטה לפנות לסדנה בעלת אופי בינאישי 'מתמודד' נראית בעיני מבורכת ואמיצה. כדי להבטיח שמדובר בסדנה רצינית ואחראית, יש לבחור בזהירות את האכסניה שלה. יש לא מעט מכונים פרטיים המנוהלים ע"י אנשי מקצוע רציניים וידועים (פנקס הפסיכולוגים עומד לרשותך כאינדיקציה להכשרה פורמלית, וכך גם רשיונות מטעם משרד הבריאות) ואין להתבייש כששואלים על הפרטים הללו. דרך נוספת אפשרית, היא להתעניין אצל חולים אחרים דרך האינטרנט (נתקלתי בכמה כאלה בפורומים ש'חזרו' בעקבות חיפוש קצר בגוגל). אני מאחלת לך הצלחה רבה, ואשמח לשמוע על התפתחויות. ו...כן. אני חושבת שהחיים יפים, למרות שהם מזמנים לנו לפעמים 'סיבובים חדים'. ביי ליאת