האם חרדה?

שלום, אני מבקשת עזרה. אני מבקשת אותה כבר הרבה זמן ללא הואיל.. אני בחורה צעירה, בת 25- שעד לפני שנתיים הייתי בריאה ומאושרת.לפני כשנתיים החלו לי כאבים בחזה וכאבים ביד שמאל. התחלתי בירור רפואי- הכל תקין. ( בירור קרדיולוגי ובדיקות דם ושתן כלליות). הכאב לא חלף- ולכן עברתי צילום חזה ומיפוי עצמות- הכל תקין. לאורך התקופה החלו לי קשיי נשימה- עברתי בדיקת ריאות אצל מומחה ריאות- בדיקת תפקודי ריאות תקינה. מאז הספקתי לעבור- סחרחורות ותחושות נימול בפנים- בדיקה נוירולוגית תקינה. דופק מהיר- הולטר תקין. הסמפטומים לא נעלמים ורק מתחלפים ביניהם- כל הרופאים אבחנו אותי כסובלת מחרדות ונשלחתי לפסיכולוג עם המלצה לפסיכיאטר. ( בעיקר כי כלהממצאים הרפואיים תקינים, והבעיות החלו לאחר שאבא שלי נפטר מהתקף לב פתאומי). אני צריכה דיעה נוספת- בבקשה- אני סובלת ומפחדת שמא לא אובחנתי נכון ולכן אני לא מטופלת.בבקשה, אל תזניחו את חיי- האם זה אכן מראה על תמונה של חרדה או שמא אולי התפספס משהו.. בבקשה- בבקשה- תעזרו לי. אני מתחתנת בעוד חצי שנה בעזרת השם ורוצה להרגיש טוב יותר- אני מתחננת לעזרה תודה, באמת...

יעל שלום, לא מומלץ לעבור אבחון דרך האינטרנט. התמונה שאת מתארת יכולה להתאים לתמונה קלינית חרדתית. הדינמיקה של טראומה או התקף לב אצל קרוב משפחה ולאחריו התקף חרדה אצל בן משפחה הינה שכיחה ומוכרת. ממליץ לך בחום לגשת לבדיקה פסיכיאטרית. היות והפסיכיאטר הינו קודם כל רופא הוא יוכל גם לודא שלא פספסת בדיקה רפואית רלבנטית. בעיקרון, שילוב של טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי יכול לסייע לך. דרך אגב, גם נישואין, עם כל השמחה שבכך, מהווה מקור לחץ לא קטן. אז ברכות והצלחה לכל השמחות שבדרך, גדעון

יש לי בעיה שמאד מטרידה אותי. לפני כשבועיים חזרתי משהות של שנה בחול, (הייתי בהודו 7 חודשים ובאירופה 4 חודשים). לפני כחודשיים וחצי ניתקלתי בבעיה מאד מטרידה: בוקר אחד קמתי עם לחץ נוראי בתוך הראש. חשתי כאילו אני מסוגל להשתמש רק ב 40% מהיכולת המוחית הרגילה שלי. מעיין תחושת אפיפות כאילו שיש לי ערפל בתוך הראש אשר מונע ממני מלחשוב בבהירות ומלתפקד כראוי. לפתע הכל נהיה לי קשה, אפילו דברים פשוטים כמו ניהול שיחה או להכין לעצמי ארוחת בוקר. יכולת השיפוט שלי ירדה, קושי בביצוע החלטות, תחושת בלבול קבוע, חוסר התמצאות וחוסר הבנה של המתרחש סביב, ירידה בכושר הזיכרון בריכוז ובקשב, חוסר עניין בכלום. כל הזמן תחושה של אני כאן אבל לא ממש כאן, אני לא ממש מחובר למציאות ולמתרחש. נהייתי אפטי לחלוטין לא מעוניין בכלום וללא כל רצון לכלום. רצון רק לדבר אחד, שזה יעבור לי ואחזור לתפקוד נורמלי. זה כל מה שעניין אותי. יחד עם הסמפטומים הנפשיים היו גם פיזיים: כל הגוף רגיש, לא נינוח, לפעמים הידיים רועדות, תחושה כאילו כל הגוף תפוס ומכווץ. לפעמים הלב מתחיל לדפוק בקצב מטורף (הדופק מגיע ל 120) ולא נרגע שעות. דפיקות לב חזקות. לעיתים עייף כל הזמן ולא מצליח לישון בלילות. במשך הזמן המצב השתפר מעט, הלחץ בראש כבר לא היה קבוע אלא בא והלך, הסימפטומים הפיזיים גם לא נשארו קבועים. אבל התחושה של אפיפות וחוסר יכולת לחשוב בבירור ותחושת הניתוק מהמציאות נשארו זהים. זה כבר חודשיים וחצי מאז שזה התחיל וזה מאד מטריד אותי. אני לא יודע ממה זה נובע, כיצד לטפל בזה והאם זהוא מצב ידוע ומוכר??? אנא אם תוכלו לתת לי כל פיסת מידע בנושא, כיצד להתמודד והאם זה מצב מוכר. שכן אני חש כבר שאני נואש מהמצב...