תורשה

האם מחלות כמו דכאון קליני ופוביות למיניהן יכולות לעבור בתורשה או שזה דבר נרכש? הכוונה היא האם אם שנמצאת במצב של דיכאון קליני מגיל ממאוד צעיר (עם הטבות לסירוגין בתקופות שונות של החיים) ויש לה גם בעיות נוספות מלבד הדיכאון (פחדים למיניהם וכו') יכולה להעביר את המצב לילדים (או לנכדים) שלה?

התופעות שציינת אכן עשויות לעבור מהורים לבנים ובנות. אך אין זו תורשה במובן הפשוט מכיון שלא נמצא עדיין גן ספציפי הגורם לדיכאון או לחרדות. לכן מקובל לנגדיר זאת כנטיה משפחתית ולא כתורשה.

מוסכם שהגורמים שציינת נובעים מתורשה וסביבה. כלומר, אם האם סובלת מדיכאון אך יכולה לתת לילדה תנאים כמו גירויים, חברה, ביטחון, חוויות, אהבה וחום לדוגמה, ניתן להפחית את הסיכוי להתפתחות דיכאון אצל הילד. מה שאני מנסה להגיד זה שגם לסביבה כח השפעה לא מבוטל.

אנונימי שלום. התגובות שקיבלת משקפות את מצב הידע היום לגבי העברה תורשתית מאם לבניה או לנכדיה מחלות כגון דיכאון קליני. כלומר, האפשרות שלבן תהיה מחלה דכאונית , תלויה בגורמים רבים: התורשה משני ההורים, הסביבה בה גדל, סיטואציית החיים הנוכחית בה הוא חי, גורמי סטרס נוכחיים ובעבר, גורמי תמך ועוד . בנוסף שאלת התורשה הגנטית-סביבה שהעסיקה כה רבות את החוקרים בנושאי מחלות כגון דיכאון קליני, קשה לתת לה תשובה אחידה שכן אותה אם מעבירה את השפעתה לבנה בשני הערוצים גם יחד. כאמור, יש כאן שאלות נלוות: גורמים מחסנים, גורמי תמך ומה בעצם מביא שחלק גדול מהאוכלוסיה לא חולה בדיכאון קליני למרות שישנה תורשה של מחלות נפשיות במשפחה. בברכה, גדעון