הריון- ילדים- חרדות

שלום, אני בחורה בת 28 גרושה ללא ילדים ועומדת להינשא בשנית. אני סובלת מכמה דברים (מאניה דיפרסיה, התקפי חרדה, OCD)ולא מטופלת בתרופות. יש לי חרדות נוראיות מפני כניסה להריון מכל כך הרבה סיבות - אני חרדה שאכנס לדיכאון בהריון, דכאון אחרי הלידה, פסיכוזה אחרי לידה - אני פוחדת מהכל. בנוסף אני חוששת שעקב כל הבעיות שלי - אני אעביר את כל מחלותיי לילדיי אם בצורה נרכשת או נלמדת.. הייתי בטיפול ולא השתכנעתי ש"מותר" לי (מוסרית) להביא ילדים לעולם, ועכשיו ישנו ריב רציני ביני ולבין בעלי לעתיד משום שהודעתי לו שאינני מתכוונת להביא ילדים לעולם. מה עליי לעשות? אינני מוכנה לטיפול זוגי משום שאינני רוצה להביא ילדים ואינני מוכנה להתפשר בנושא. אני אוהבת את בן זוגי מאוד ואינני רוצה להיפרד ממנו אך אני מבינה את רצונו במשפחה. הייתי בטיפול שנים וחרדותיי חזקות כנראה יותר מהטיפול (ניסיתי גם תרופתי) ולכן אינני רוצה לפנות שוב לטיפול, אלא אם כן יש מטרה ברורה..? אני אבודה. ותלושה מהעולם ואין לי מושג יך לפעול. אינני מתכוונת לקחת תרופות למאניה דיפרסיה ולכן לא אהיה יציבה בחיים - ואינני מתכוונת לתת לילדי לסבול אותי כך. מה דעתך? האם אין גבולות לגבי אילו נשים מותר להן להיות אמהות עקב בעיות נפשיות ואילו לא? לפחות גבול מוסרי כלשהו, הרי לא ייתכן אחרת. אשמח לשמוע את דעתך.

איילת שלום, קודם כל מזל טוב על נישואייך הקרבים ועם זאת התקרבות לבן הזוג מובילה איתה לבטים ודילמות סביב בנין הבית המשותף. חליל ג'ובראן בשירו על הנישואים אומר כי על בני הזוג להחזיק ידיים ולהסתכל על עתיד משותף. (בתרגום מאוד חופשי ומהזכרון). האם תוכלו להסתכל על עתיד משותף? האם יש לך ולבן זוגך התבוננות על עתיד דומה? נראה שלפחות בשאלת הילדים אתם חלוקים. נראה לי שהדרך הטובה להגיע להסכמה הינה בהידברות. אם אתם יכולים להידבר ביניכם על הנושא מה טוב. אם לא, אולי אנשי המקצוע יוכלו לסייע. נראה לי איילת, שאת חוסמת הרבה אופציות לשינוי ולהטבה במצבך (לא תרופות, לא טיפול שיחתי, לא טיפול זוגי.) ולכן הייתי ממליץ לך לבחון שוב את עמדתך זו. ויחד עם זו ההחלטה על ילדים הינה ביניך לבין בן זוגך ואני מאחל לכם שתצליחו לגשר על הבדלי הדיעות והרצונות. בהצלחה, גדעון