אני מרגישה טיפשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/05/2005 | 06:30 | מאת: טיפשה

אני מרגישה טיפשה. כאילו אני אדם לא משכיל וגם כשאני לומדת משהו אני תמיד שוכחת אח"כ. אני מנסה לכסות את זה בזה שאני אדם מעניין ומשכיל אבל זה לא ככה, דווקא אני לומדת עכשיו לימודים גבוהים אבל עדיין, אני מרגישה ריקנות. זה לא עקב הלימודים, מה שאני לומדת זה משהו שאני אוהבת ומתאים לי, וזה לא שמשעמם לי ואני צריכה משהו חדש, באופן כללי, אני מרגישה אדם ממש טיפש, ואני חושבת שכל החיים שלי תמיד ניסיתי להסתיר כל מיני דברים על ידי התחזות למשהו שאני לא עד שהתחלתי כמעט להאמין בזה בעצמי. ליד אנשים אפילו כאלה שאני סומכת עליהם אני מתחזה למשהו שאני לא, זה תמיד היה ככה. אני מרגישה כאילו יש לי איזה פיצול אישיות. אני אדם אחר לגמרי ליד אנשים, ליד המשפחה שלי אני אדם אחד, ליד חברים מסוימים אדם אחר ליד חברים אחרים אדם אחר, ליד אנשים חדשים אני אדם אחר אחר. אפילו ליד האקסים שלי ואלו שאני יוצאת איתם אני אדם אחר. כל פעם אני מישהו אחר. לפעמים אני ממש מאמינה בזה, שאני כזאת - מי שאני לא.

לקריאה נוספת והעמקה
20/05/2005 | 06:32 | מאת: טיפשה

אני חושבת שזה נובע גם מזה שתמיד הרגשתי בושה להודות בדברים - במה שאני אוהבת או החלומות שלי ליד אחרים אז תפסתי עמדה של מישהו אחר. אולי?

20/05/2005 | 06:39 | מאת: טיפשה

אני גם מרגישה שאני תמיד מנסה להתאים את עצמי לסביבה -כמו זיקית אבל מצד שני אני תמיד נשארת ב"יחודיות" שלי. אני כל הזמן מפחדת שאנשים יגלו שאני אדם טיפש, אני לא יודעת דברים בסיסים במקצועות כמו מטמטיקה, היסטוריה, אומנות, ספרות, גיאוגרפיה וכו.אני כל הזמן מפחדת שיגידו שאני טיפשה או סתומה. אני לא נמשכת לאנשים טיפשים ואני תמיד מחפשת אנשים אנטיליגנטים וחכמים מעל הממוצע ומצד שני, מתה מפחד כשהם יגלו עד כמה אני בורה. אני מספרת להם שאני אוהבת כל מיני דברים שאני בכלל נורא שונאת, רק כדי להראות שאני כן חכמה וכן משכילה וכן מעל הממוצע. ואני נורא מפחדת שיום אחד זה יפול. וכל פעם שמישהו שואל אותי שאלות על נושאים מסוימים אני מוצאת דרך לברוח או להעזר בכל מיני בעיות שיש לי הכל על מנת שלא לענות ולבייש את עצמי. אני ממש לא תופסת מאנשים "טפשים", אני חושבת שזה גרוע מאוד. אבל אני בעצמי כזו. זה כמעט כמו אדם ששונא משהו מסוים רק בגלל שהוא בעצמו נמשך לזה. סוג של הדחקה?

20/05/2005 | 13:55 | מאת: אלעד

יקירתי, הרבה דברים את אולי כן !!! אבל תואר - טיפשה, לא הייתי מכניס לרשימה הזו. שמתי לב לסגנון הכתיבה ולצורת ההתבטאות בהודעתך. משב רענן של שפה רהוטה וברורה עם דגש על הסבר לרגשותייך בנושא (ורגשות קשות להסבר באופן מילולי בכל מקרה) . אך מכיוון שזו הרגשתך, זוהי המציאות הקיימת בהווה בעינייך. לא אוכל באופן הגיוני לשלול זאת או לחליפין לשכנע אותך בהפך הגמור. טפשים לא כותבים ומתבטאים כך ולא מגיעים ללימודים גבוהים. לעניות דעתי,את מבודדת מאד ושופטת את עצמך בחומרה רבה. ההאשמה העצמית אינה עוזרת לך אלא גורמת נזק גובר והולך. מה גם שכתבת בהודעה שלך : "אני מנסה לכסות את זה בזה שאני אדם מעניין ומשכיל "... כלומר,קיים קונפליקט בין דעתך האישית על עצמך כאדם, ובין הדרך בה את מפרשת ומתרגמת את מה שמשקפת חזרה החברה. למעשה,רובנו לומדים מי אנחנו עצמנו , מתוך התבוננות בתגובות האנשים סביבנו. אנא ממך,בתור מי שחווה זאת על בשרו , בחרי לעצמך יום אחד בלבד ושכנעי את עצמך לנסות גישה חדשה : "היום אני לא צריכה להוכיח דבר וחצי דבר לי ולסובבים אותי" נסי לעבור יום אחד בלבד ללא שיפוט עצמי או סביבתי. מקווה שאוכל לשמוע שהיום הזה עבר ועזר ולו במעט. מחזיק לך אצבעות . בהצלחה - אלעד

21/05/2005 | 02:42 | מאת: טיפשה

זו הבעיה, אני לא חושבת שאני יכולה יום אחד פשוט להפסיק להוכיח לאחרים או לעצמי, משום שזה כבר "יוצא" ממני אוטומטית. אני לא יכולה פתאום להפסיק לשקר, כי השקר הפך לאמת שתמיד השתוקקתי אליה, למרות שגם האמת הזו היא שקר מוחלט. אני מרגישה כאילו כל החיים שלי הם שקר.

21/05/2005 | 12:13 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום, אני נוטה להסכים עם אלעד שכתבת בבהירות וברגישות רבה על תחושה של עצמי מורכב, עם חלקים שנחווים "מזוייפים" ולא מתאימים. זו חוויה עצמית שיכולה להיות מאוד מכאיבה ומבלבלת. אני ממליצה בחום לדבר על כך בטיפול פסיכולוגי דינמי, בו תוכלי להתקדם לקראת בניית עצמי יציב ואינטגרטיבי. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

21/05/2005 | 17:35 | מאת: טיפשה

אבל יש הבדל בין להיות אנטילגנטי לבין להיות חכם.... אז חכמה אני לא.... אם אני לא יודעת דברים בסיסיים במקצועות שונים. אז אולי זו בורות.

22/05/2005 | 18:55 | מאת: נטלי

היי אני גם הרגשתי כך פעם וגיליתי שזה נובע מהערכה עצמית מאוד נמוכה. פניתי לטיפול והדברים החלו להשתפר. בטיפול - הדרך ארוכה ומפותלת, לפעמים מפחיד ולפעמים אתה מגלה על עצמך דברים מאוד יפים. שווה את זה..

22/05/2005 | 21:46 | מאת: אלעד

נטלי יקרה. איזה יופי,סוף סוף אפשר לפנות אלייך ישירות בשם במקום בשם תואר. מה גם שהתואר שבחרת לך כל כך שגוי לדעתי. מאד משמח לשמוע שכבר התנסית בטיפול כלשהו והגעת לתגליות חדשות על עצמך. נכון,טיפול אינטנסיבי בדרך פתלתלה זה לא פיקניק אבל הוא בהחלט חיובי. מה גרם לך להפסיק ? אולי תשקלי להתחיל מחדש ? את חושבת שבעבר היתה לך תועלת מכך ? אם יש סיבה להתמקד בהערכה העצמית הנמוכה אותה כבר הגדרת כבעייה עבורך,אולי תוכלי ללמוד תרגילים לשיפור ההערכה ? מה דעתך ? מחכה לשמוע , אלעד.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית