שאלה לד"ר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר שלום! החלטתי (סוף סוף) לקחת את עצמי בידיים וללכת לטיפול פסיכולוגי . הבעיה שלי היא פחד קהל שבא לידי ביטוי בסיטואציות מאד ספציפיות וכרגע לפני ההרשמה ללימודי התואר השני , אני יודעת שאם לא אפטר מהבעיה , אין לי טעם להרשם ואני גם לא אעשה זאת עד שאהיה בטוחה שלא אעבור את ההשפלה הנוראית הזו של רעידה בכל הגוף ושל הקול מול עשרות סטודנטים ומרצה המומים .הפחד מהפחד הזה עוצר אותי ובכלל שמתי לב שפחד מהווה גורם חזק מאד בחיים שלי , פחד מפרידה פחד מעשיית צעדים , פחד מעזיבת מקום עבודה ובראש ובראשונה פחד מהצלחה אמיתית ואמירה תמידית לעצמי שדברים גדולים עלי אז אולי כדאי לי להימנע מהם . זה דבר נוראי ואני מאמינה שחיים בצורה כזו הם סוג של חיים ללא חיים ובגלל כל זה הייתי רוצה להתחיל בטיפול . קיבלתי טלפון עם המלצה חמה מאחד המרצים שלי בלימודי התואר הראשון (בפסיכולוגיה) על פסיכולוגית המטפלת בשיטה הפסיכואנליטית (יש לציין כי לא סיפרתי למרצה מהי הבעיה עצמה) . שאלתי היא האם יש להפריד בין בעיית פחד הקהל והפחד הכללי בהקשר לטיפול? ידוע כי טיפול התנהגותי הוא דוקא היעיל יותר והמהיר יותר במקרים של פחד קהל , אז כדאי לי בכלל ללכת לאותה הפסיכולוגית? או ללכת למטפל התנהגותי? או שאולי הטיפול בשיחות יהווה פתרון לשתי הבעיות עצמן (שאולי הן למעשה בעיה אחת...) . אודה מאד להתייחסותך , בברכה , שיר
שלום שיר, כל הכבוד על ההחלטה להתמודד עם הפחדים... לגבי הטיפול המתאים, זוהי אכן החלטה מורכבת ואין לה תשובה חד-משמעית. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל במיוחד לתופעות חרדתיות שונות, אך במקרים מסויימים הנטייה הטבעית של המטופל היא להתבונן בסיבות העמוקות לחרדה, ואז טיפול פסיכודינמי מתאים לא פחות. החדשות הטובות הן שמרבית המטפלים מבצעים שילובים שונים של הטכניקות המוכרות, וחשוב לשוחח על הנושא בתחילת הטיפול. בברכה, אורנה ראובן-מגריל