חרדה ממלחמה

אבקש מידע על חרדה מפני מלחמה, שאיננה הלם קרב. הכוונה לחרדה מפני מלחמת המפרץ או מפני ההתחמשות הגרעינית של אירן ההולכת ומתממשת. חרדה זו משתקת את החיים גורמת לבחילה, עייפות, חוסר ריכוז וכו' וגם לסימפטומים נפשיים כגון: ריקנות וחוסר עניין בחיים. איך מתמודדים?

הי אוהד, לא מצאתי לך מידע על חרדת מלחמה סביר להניח משום שיש חרדות מאלפי דברים ומלחמה היא אחת מהם. מה שאתה מתאר זה סימפטומים מספיק חריפים של חרדה שפוגעת באיכות החיים, ודרך ההתמודדות היא לפנות לטיפול פסיכולוגי ובמקרה הצורך, המטפל יציע גם טיפול תרופתי. מנסיון רב עם חרדות מסוגים שונים..טיפול פסיכולוגי הוא ההמלצה הכי טובה שאוכל לתת לך ושם תלמד המון על "איך מתמודדים". בהצלחה.. קוקי

שלום קוקי, תודה על התשובה אך לדעתי, הלכת על התשובה הקלה ביותר. קלה מדי לטעמי. וכי לא חשבת שגם אני חשבתי על טיפול פסיכולוגי כאפשרות לטיפול בחרדה או טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות. אני חיפשתי משהו אחר. כיוון שהחרדה עליה אני הצבעתי יש לה משהו מאד מציאותי. אני משווה את החרדה הזו לחרדה של פולני מפני פלישת הגרמנים לפולין. מישהו היה אומר לו ללכת לטיפול פיסכולוגי? לכן, ביקשת מידע על חרדות שיש להן, לכאורה או לא לכאורה, בסיס עובדתי במציאות. מה אדם יכול לאמר לעצמו כדי להרגיע את עצמו במקרים כאלה? הרי אירן באמת יכולה לממש את ההתחמשות הגרעינית, במלחמת המפרץ באמת נשלחו סקאדים לישראל. האם מישהו בעל ניסיון טיפולי או ניסיון בהתמודדות עם חרדה מסוג זה יכול לענות לי?

שלום אוהד, אני חושבת שהתשובות של הכותבות הקודמות הן רגישות ונבונות. חרדה היא אכן תחושה מאוד לא נעימה, שמשהו נורא עומד לקרות. כפי שתיארת, הרבה פעמים החרדה מלווה בשינויים גופניים כמו דופק מהיר, הזעה, בחילות, הקאות ושלשולים. ישנו ניסיון להבין חרדה כמבטאת איום פנימי, ואילו כאשר יש איום חיצוני מתקבלת תופעה הנקראת פחד. אתה טוען שהתחושה שלך היא למעשה פחד, משום שהאיום במלחמה ובהתחמשות גרעינית הוא מציאותי (כלומר איום חיצוני). עם זאת, אני מסכימה עם התפיסה שהוצגה בפניך, לפיה בכל מקרה מדובר בתיווך הפנימי שלנו (בתפיסה האישית שלנו) את הגורמים החיצוניים והפנימיים כאחד. לכן, העובדה שהפחד שלך (מציאותי ככל שיהיה) מעורר בך תחושה חרדתית קשה ומכאיבה, בהחלט מצביעה על הצורך לטפל. כאמור, הטיפול המומלץ כולל בדרך-כלל פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית בשילוב תרופות. בהצלחה בהתמודדות, אורנה

הי אוהד, חלילה לא התכוונתי לומר שחרדותיך אינן אמיתיות. אך בתור חרדה ממצב מוות יומיומי (לא בהקשר של מלחמות דווקא), אני יכולה לומר לך שהרגשות הן אמיתיות, וגם כשאני חרדה מחיידקים באוטובוס - זה גם אמיתי בשבילי.. ולכן אני מרגישה את רגשותיך שהחרדה היא פחד אמיתי ומבוסס. טיפול זה לא קל כמו שזה נשמע כי ממש צריך לגעת בהכל, זה דומה לקילוף בצל - בוכים בוכים בוכים אך בסוף מגיעים לבצל.. אני מבטיחה לך שבעזרת טיפול אפשר לשפר את איכות החיים ואיכות המחשבות. בנוסף הייתי רוצה להגיד, (ושהפסיכולוגים לא יקראו מכאן והלאה..) שתמיד הייתה לי התחושה שבעצם אנשי ה-OCD מודעים לעולם איך שהוא באמת, ושאר האנשים פשוט עיוורים ולא מבינים שחייבים לפחד ועד כמה, ואם הם רק היו מבינים, הם היו מגיבים כמונו...ועוד המון מחשבות בסגנון שמורגשות אמיתיות.. אני בטוחה שחשבת על טיפול בעצמך, אך אולי עד שלא מרגישים את השיפור, לא מאמינים שזה יכול באמת לעזור כך. קוקי

שלום רב, תודה על תגובתך. אבל זה עדיין לא מספק אותי. לדעתי, ניתן לעשות אנלוגיה בין המצב שאני תיארתי לבין המצב שאתאר להלן. לו הייתי בעל חברה מצליחה, שעקב המצב הכלכלי בארץ, אמור לאבד את כל נכסי, כולל הפרטיים ואני עלול להגיע לפת לחם, הרי ברור שהייתי בחרדה איומה מן העתיד. ברור גם שיש לי בסיס מציאותי להיתלות בו. זו איננה חרדה של פנטזיה. מה אז? איך עלי להתמודד עם כל התחושות הקשות? איך אוכל להביא את עצמי שוב לחיים של משמעות? האם גם במקרה זה ההכוונה היא לטיפול כי החרדה היא פתולוגית? אודה לך אם תעני לי.