שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/04/2005 | 14:43 | מאת: ד.כ

לד"ר, צהריים טובים... אני בחורה צעירה(בת 21), נאה , מושכת, יוצאת עם בחורים רבים. הבעיה אצלי שאין לי ביטחון ויש לי דימוי עצמי נמוך ביותר, תמיד נדמה לי שאני נראית נורא. לא משנה כמה יחמיאו לי על מראי, אני יוסיף לבקר את עצמי בנוקשות... ישנו בחור שאני מאוהבת בו כבר שלוש שנים, אנחנו ידידים טובים, אך לא קרובים כ"כ, ואינני מסוגלת לומר לו זאת. אני מסתובבת כל היום בתהיות מה היה קורה אילו היה לי את האומץ לומר לו את זה וזהו... זה מתסכל ביותר. בעבר, גם הוא חיזר אחרי אך כשראה שאינני מגיבה או נענית לחיזוריו, הוא פשוט הפסיק כי התייאש. עד היום נדמה לי שיש משהו, שזה הדדי, ואין לו מישהי כרגע, כך שיש לי הזדמנות לתקן את הכל, אך אני עדיין לא מצליחה לעשות שום דבר. אני טיפוס מאוד מופנם, מקובעת כזו, לא ספונטנית, ביישנית ולמרות שמצאתי חן בעיניו, תמיד היה נדמה לי שזה לא הגיוני שבחור כזה מדהים יאהב מישהי כמוני או יימשך אליה. זה משהו שלא הצלחתי לשנות בראש, אך כיצד עלי לפתור את הבעיה...? אני לא מסוגלת אפילו להתקשר אליו ולשאול אותו אם בא לו סתם להיפגש, לדבר, כי מלא זמן לא התראינו... אני מפחדת, ולא יודעת ממה... הוא אהוב חיי, הבנאדם שאיתו הייתי מוכנה להיות כבר מלפני 3 שנים, אני אוהבת בו הכל! ולעולם, לא אמצא מישהו כמוהו, אך כל היתרונות הללו והרגשות החזקים אליו, לא עזרו בנסיונותיי לומר לו משהו. זה לא מקרה ראשון, זה כבר לי גם בתיכון, זה כאילו דפוס. איך להשתחרר מזה ולזכות באהובי?!?! יום טוב, ד', המתוסכלת...

לקריאה נוספת והעמקה
05/04/2005 | 23:09 | מאת: קוקי

אין לי מושג מה הפסיכולוגית תענה אבל נראה לי שאת התשובה את כבר יודעת... את הצעד הראשון את תצטרכי לעשות - תוכלי בעדינות, ברמזים וכו' - אבל רק את יכולה... ולגבי שאר מה שאמרת בתחילת הודעתך על דימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון עצמי - אם את מרגישה שהדבר פוגע באיכות חייך (ונשמע שכך הדבר) כדאי לך לשקול טיפול פסיכולוגי שיכול לטפל בדיוק בכך. (אפשר דרך קופת חולים או שירותי הייעוץ באוניברסיטה או באופן פרטי). אני מבטיחה לך מנסיון שבדברים האלו - טיפול זה רעיון ממש מוצלח! בהצלחה עם הבחור... קוקי

06/04/2005 | 12:31 | מאת:

תודה לך קוקי... אני לא חושבת שאצליח לאזור אומץ, לצערי הרב. אבל אנסה לשנות זאת...

06/04/2005 | 18:28 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום ד.כ., את מתארת היטב כיצד דימוי עצמי פגוע יכול "להסתתר" גם אצל אנשים הזוכים לתגובות נלהבות מסביבתם. "משהו" חסר ומכאיב בפנים... אני מצטרפת להצעה של קוקי לבחון את הדברים לעומק בטיפול פסיכולוגי דינמי. לגבי שאר ההצעות, זה כבר לא התחום שלי, אבל אולי כדאי לנסות... בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית