איך היא הגיעה לזה?!

היי, אני צריכה את דעתם של הפסיכולוגים בעניין מסוים. אני סובלת מחרדות בצורה חריפה, התחלתי להיפגש עם פסיכולוגית בחודשיים האחרונים, בעיצומה של הפגישה ובלי קשר לנאמר פלטה הפסיכולוגית שדי נראה לה שעברתי איזושהי טראומה מינית, אמרתי לה שאני לא חושבת , כי הייתי זוכרת, אני מאוד מודעת למה שמתרחש בחיי ולעצמי, אני לא הייתי מדחיקה אירוע מסוג כזה, אני בטוחה שלא, כששאלתי אותה מאיפה זה הגיע היא אמרה שיש לה תחושת בטן כזאת, זה לא מטריד אותי במיוחד זה רק גורם לי להרגיש שהיא בכלל לא מכירה אותי ובעצם מה שהיא מכירה ומה שאני בעצם רחוק מלהיות חופף,וזה יצר ריחוק מסוים ביננו.למה היא בעצם אמרה את זה כדי לעורר תגובות מסוימות???

מיטל שלום אני אציע שוב, לחזור ולבדוק את זה באופן אישי עם הפסיכולוגית. קשה מאוד לתת לך הסבר מבלי להבין את הרקע המאוד ייחודי של המפגש שלך עם הפסיכולוגית. לנושא יש שני הבטים חשובים (לפחות). האחד הוא החוויה האישית שלך מול השאלה. נשמע שאת נסערת מהשאלה ורואה בה עדות לכך שהפסיכולוגית לא מכירה או לא מבינה אותך. השאלה עצמה בהיותה בנושא כל כך רגיש בוודאי קשה, ואם אינך רואה רלוונטיות לשאלה בחייך זה מעורר תחושה לא נעימה. הדרך היחידה להתמודד עם השאלה הזו היא לדבר על כך ישירות בטיפול. אחרת לעולם לא תביני באמת מדוע זה נאמר ותישארי עם תחושות של חוסר אמון וריחוק. דבר שני. נושא של התעללות מינית הוא נושא מורכב ולא פשוט להעלות אותו בטיפול. מטופלים/ות שחוו התעללות מינית בילדותם עלולים להיות בטיפול תקופה ארוכה מבלי יכולת להעלות את זה למרות שהנושא חשוב מאוד. ישנם מטפלים המתמחים בטיפול באנשים שעברו התעללות מינית הטוענים שמשום כך על המטפל לברר את השאלה הזו בכל טיפול ועם כל מטופל, הן כדי לאפשר לעלות את הנושא, או כדי להבהיר שזה נושא שמותר להעלות גם בעתיד אם וכאשר התנאים יבשילו לכך (כמובן במידה והיה כזה דבר בהיסטוריה האישית). השאלה מוצגת בד"כ בפגישות ההיכרות הראשונות ומובאת בצורה עדינה וטאקטית במסגרת שאלות אינפורמציה אחרות שנשאלות. אינני יודע על איזה רקע נאמרו הדברים במקרה שלך, אבל אם את מרגישה שהם נאמרו בצורה חודרנית או לא תואמת חשוב שתאמרי זאת לפסיכולוגית שלך. ולסוף, נשמע שאת מחפשת עדויות לכך שהיא לא מכירה אותך. סביר להניח שהיא לא מכירה אותך. זה תהליך טבעי בהיכרות בין בני אדם, אי אפשר לנחש. בסופו של דבר תהליך היכרות הוא העלאת השערות מצד אחד ותגובת אישוש או הפרכה מהצד השני (במידה ויש דיאלוג, אחרת נשארים עם ההשערות, שאולי מוטעות, לבד). נשמע מדבריך שנוצר בינכם ריחוק בגלל שהפסיכולוגית איננה מכירה אותך כבמטה קסם. גם אדם עם יכולת אינטואיציה מצויינת לא יכול לנחש הכל. דברי איתה ולא רק איתנו על כך. ואולי עוד הערה אחרונה. אם אחרי זמן את מרגישה שאין בינכן כימיה ושזה לא עובד, לגיטימי גם לחפש מטפל אחר שמתאים לך יותר. השאלה האם זו היא באופן אישי, או שבכל סיטואציה טיפולית תרגישי לא בנוח. אז מה את חושבת? בברכה ד"ר אורן קפלן

בכל הסרטים את רואה את זה, תמיד מגיעים לטראומה הזאת, זה כמעט לפגוע בול. תגידי לה שכנראה הבטן שלה מקולקלת או משהו אם היא נותנת לה תחושות כאלה, ותלכי למישהו קצת יותר מקצועי מתחושות בטן.