הפרעה נפשית?

שלום. הבעייה שלי היא שיש לי יותר מדי בעיות. דיכאון- שהיום הוא נשלט, דימוי עצמי נמוך שאף אחד ממכרי לא יוכל להסביר מאיפה זה בא לי, אני לא יוצאת עם גברים ובכלל פוסלת אנשים נורא מהר, מספיק שמישהו יגיד לי משהו לא במקום, ואני מסמנת איקס מאוד גדול עליו, ובכלל אני נפגעת נורא בקלות. כל זה נובע - אני חושבת, מהיסטוריה של משפחה לא אוהבת ולא תומכת ומחינוך אלים. אנשים לא מבינים אותי- למה אני לוקחת דברים כ"כ ברצינות, למה כ"כ קשה לי, למה אני כ"כ דרמטית וזה מלחיץ אותי עוד יותר. אני מפחדת שאנשים יקלטו אותי כי אני לפעמים נורא נחמדה ולפעמים צינית ומגעילה. פעם ניסיתי לטפל בזה והלכתי למטפל שפשוט לא יכל עליי, הוא גם הראה לי שאני קשה ולא ידע להתמודד איתי, ובגלל זה אני לא רוצה ללכת יותר לטיפול- אני יודעת שהייתי מגעילה אבל לא יכולתי לשלוט בזה!! ופשוט פגעתי בו. היום אני בת 26 ורואה סביבי אנשים שמתחילים להקים משפחות ואני לא יכולה לראות את עצמי היום בכלל בקשר. אני יודעת שבמצבים כאלה נדרש טיפול אבל אני לא מסוגלת נפשית להיפתח או להתנהג כמו בנאדם לפחות עם מטפל וגם לא יכולה לממן טיפול כלכלית. קיוויתי שאולי אתה תוכל להאיר את עיניי ולומר לי מה יש לי?!!!!!

אדווה שלום את יודעת מה יש לך, ציינת זאת בעצמך. את מספרת על נטייה דיכאונית, על נטייה לעליות וירידות, על נטייה להיות צינית ומגעילה ושזה מגיע ממקום פגוע. אמרת הכל. עכשיו את צריכה להחליט האם את מוותר על האפשרות לטפל בזה כי פעם אחת ניסית ולא הצלחת. אני חושב שאת צריכה לקחת את עצמך בידיים ולפנות לטיפול פסיכולוגי בתקווה שהפעם תמצאי מטפל או מטפלת שיתאימו לך. בנושא המימון את יכולה לפנות למסגרת ציבורית כמו קופת חולים או מרפאות בריאות הנפש. בברכה ד"ר אורן קפלן

שהתנסות אחת עם מטפל שלא הצליח להשכיל לראות את הרגישות שלך, דרך האגרסיביות והציניות, לא צריכה לגרום לך לוותר. אני בטוחה שיש מספיק מטפלים ומטפלות שיוכלו לראות אותך - גם אם זה לא קל. ואולי בפעם הבאה תוכלי ותרצי קצת יותר "לעזור" למטפל/ת, אפילו בכך שתסבירי להם בתחילת הטיפול את הקשיים שהתעוררו בפעם הקודמת כדי שביחד תצליחו לצלוח את החלקים הקשים... מה שבטוח את צריכה מטפל/ת מנוסים מאד, ואת יכולה לקבל המלצות בשביל להיות יותר בטוחה שאת באמת פונה למישהו שכבר ראה דברים בחייו.

אדווה, מידת הרצון הפנימי שלך לפתור את בעייותייך, הם החלק מאוד חשוב. כשאת אומרת 'אני לא מסוגלת נפשית להיפתח .... ' את בעצם סוגרת לעצמך את האפשרות. כן זה קשה, ואני מאמינה שהניסיון הטיפולי הקודם שלא הצליח, מגדיל עוד יותר את הקושי. אבל בסופו של דבר, הבעייה היא שאת נשארת עם בעיות לא פתורות, שבהחלט לא תפתרנה מעצמן וגם לא תפתרנה מתשובה כזו או אחרת בפורם, או מזה שתביני או תגדירי את הבעיה. כך שלמרות הקושי והניסיון הלא טוב, אני מקווה שתמצאי בתוכך את הרצון והכוח לעבור תהליך נוסף, תנסי למצוא לעצמך מטפל/ת, שיטה .... שאת מרגישה מספיק בטוחה בשביל להתחיל תהליך בהצלחה א