דיכאון וקפקא

האם לגריגור סמסא בגלגול של קפקא היה דיכאון או פסיכוזה ?

שאול יקר, גריגור סמסא, בסיפור של קפקא, לא סבל מדיכאון וגם לא מפסיכוזה. אל תדאג, אין צורך לאשפז אותו. לכל היותר אפשר לרסס אותו בתרסיסי נגד ג'וקים, או פשוט לזרוק אותו לערימת זבל מחוץ לבית. אבחונים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים דומים במידה מסוימת לכיסויי העיניים של סוסים. הם מונעים מאתנו להתבונן ימינה ושמאלה, ומכריחים אותו לראות רק את מה שלפנינו, או את מה שמישהו אחר רוצה שנראה. אלו הם הכללות המבוססות על נסיון וידע. אינני מתנער מחשיבותן של הכללות. בלעדיהן לא יכולנו להתקיים בעולם. ההכללה מאפשרת לנו לצאת מן הבית ולחיות את חיי היומיום, מבלי לבחון מחדש כל פרט שבו אנו נפגשים בדרכנו. עם זאת, כדאי להיזהר ולא לעשות בהכללות, ובאבחונים, שימוש יתר. השימוש שעושים אנשי הספרות בפסיכואנליזה ובאבחנות פסיכיאטריות מעניק להם כלי נוסף להבנה ספרותית. וכך אפשר לקחת את הסיפור של קפקא, ולנסות לאבחן את גיבורו בכלים פסיכיאטריים. למרבה המזל, גיבורי הספרות נמנעים מלהגיב, והאבחונים המוטעים אינם פוגעים בחייהם. למרבה הצער, לעתים מתייחסים המטפלים אל מטופליהם כגיבורי סיפורים, ומאבחנים אותם מבלי לבדוק את המאפיינים היחודיים, החורגים מן האבחונים הידועים שנלמדו בבתי-הספר. לא תמיד זה כך, אך כדאי להיזהר. אפשר לשפוט את גריגור סמסא בעיניים פסיכיאטריות, ואפשר ללמוד מסיפורו גם דברים אחרים. מדובר באדם שעבר מטמורפוזה והפך לג'וק. השינוי הפתאומי הזה איננו הופך אותו למשוגע או לחולה נפש. להיפך. באמצעותו הוא מבין את חייו הקודמים, ומקבל זוית ראיה חדשה ורעננה. כך, למשל, הוא חושב לעצמו: "מה מייגע מקצוע זה שבחרתי לי! יום אחר יום, תמיד בנסיעות." בדרך זו הוא הופך את האסון ששקע לתוכו ליתרון. גריגור שהופך לג'וק מאפשר לנו לראות גם את תגובת הסביבה למי שעבר שינוי (כמו מי שמחליט לשנות מקום עבודה, לעזוב את בן זוגו או לשנות מקום מגורים). כשם שניתן להבין את הספרות באמצעות הפסיכותרפיה, כך ניתן להבין טוב יותר את המצב האנושי באמצעות הספרות. דווקא סיפור כמו זה של קפקא מאפשר לנו להבין את הצד האנושי והבריא במה שנראה לנו מבחוץ כחולה. ומדוע חשוב לך לאבחן את סמסא? מה הקשר שלך לאבחון? איך אתה משתמש במוסיקה ובספרות להבנת עצמך? בברכה, דרור גרין

אני אישית מצאתי הרבה דוגמאות יפות למנגנוני הגנה בסיפורים של צ'כוב אופיר

אופיר יקר, זה מה שיפה בספרות. אתה יכול למצוא בה דוגמאות נפלאות לכל התיאוריות הטיפוליות. זו הסיבה שטוב להשתמש בספרות כאמצעי הוראה בבתי-הספר לפסיכותרפיה. אבל כדאי ולהיזהר מלהשתמש בזה כהוכחה מדעית. באותה מידה לא הייתי ממליץ למומחים לכלכלה ללמוד לרקוח זהב באמצעות סיפורי אגדות. דרור