לד"ר אורן קפלן...

ד"ר אורן קפלן, שלום רב! תרשי לי לספר לך עד כמה שאני יכולה בקצרה את השתלשלות האירועים שהביאו אותי לחיות בסיוט מתמשך מאז ועד היום ומחכה בכל רגע להתעורר ממנו. כיום בת 31, הכל התחיל לפני 6 שנים כאשר יצאתי לראשונה מבית ההורים בזמן היותי סטודנטית. ערב אחד בזמן עישון מריחואנה- חשתי פחד גדול מאיבוד שליטה וחטפתי התקף - פאניקה: התקפים מאז ועד היום לא היו יותר ומזה אני לא חוששת, אך במקומם התחילו לי בעיות שינה חמורות ביותר, בתחילה זה בא בפרקים של מס' שבועות ולאחריהם הייתי ישנה נהדר במשך 3 חודשיים, אפשר לומר שבאותה תקופה הכל היה חדש לי והיה לי קושי להתמודד במצב, הלכתי לפסיכולוגית תקופה קצרה זה לא עזר, הפנתה אותי לטיפול תרופתי- אך לא הסכמתי. ככה בשנתיים הראשונות עוד המצב היה בגדר בעיה במצב בינוני. עם השנים כשעברתי מקום מגורים לעיר אחרת המצב החמיר אך ניסיתי להתעלם והמשכתי לתפקד כמעט כרגיל עם עייפות גדולה ותסכול שלאט לאט תפס את מקומו וניסיון להבין, לנתח את הבעיה , הייתי נמנעת מלבצע דברים בימים שלא ישנתי על מנת לא לחבל בביצועיי, חיכיתי ליום שבו ישנתי ואז הרשתי לעצמי לגשת לראיונות עבודה, לצאת עם בחורים וכו'...עם הזמן לא היו לי יותר מדיי ברירות והתנהלתי בכל זאת מתוך עייפות מאוד מאוד גדולה. אני מעדיפה שלא לתכנן מראש דברים אך זה קשה מאוד- עם הזמן הבעיה הפכה לכרונית (למרות שממש אני לא מוכנה לקבל ולחיות עם העובדה הזאת) אני לא מאמינה שאי- אפשר להחזיר את הגוף שלי למצב תקין וטבעי כמו שהיה קודם, אני רוצה לציין שמעולם לפני- כן לא היו לי בעיות שינה כאלה או אחרות.. אני גם לא מייחסת את זה לדיכאון- ימים בהם אני ישנה אני חוזרת לתפקוד מלא תקין ואופטימי עם עשייה רבה, אך המעגל הקסמים הזה בו אני נמצאת כאשר העייפות משתלטת עליי, מן- הסתם גם דכדוך, תסכול וייאוש נכנסים לתמונה (שאלת הביצה והתרנגולת) הקושי הספציפי שלי הוא בהרדמות, כאשר זה טוטאלי, כלומר: אם לא נרדמת, אז לא נרדמת נקודה! יוצאת בבוקר מהמיטה ומאחר ואני לא עובדת כיום אז אני משתרכת בבית או בחוץ בסידורים קלים ומחכה ללילה ואולי ליישוע שאיתו תביא- השינה, כדיי שלמחרת אני אוכל לבצע את הדברים שאותם אני צריכה לעשות על- מנת להתקדם בחיי. הבעיה השתלטה עליי- ויוצא מזה שכבר זמן רב שאני ישנה אולי לילה או שניים בשבוע (היו תקופות שעברו 10 ימים ללא שינה בכלל) יש לי יכולת לישון ביום קצת , אך אני לא עושה זאת- אני מנסה לסגל לעצמי "היגיינת שינה" ולא להפריע למנוחת הלילה. הפסקתי עכשיו טיפול פסיכולוגי- דינמי לאחר שנה וחצי אך לא הועיל כלל (בתחילה היה דווקא נראה שיפור) אני מאמינה שאם רק ארצה זאת אני אוכל לישון, זה תהליך מחשבתי שלי, פחד שמא לא הצליח לישון, דאגה רק שבאה מחמת העניין, לפני שנכנסת למיטה. זה מצב שגורם לי להיות דרוכה קצת לפני השינה, ולעיתים מתייסרת גם במחשבות במהלך היום. גם אם לעיתים אני מרגישה ישנונית בלילה ונכנסת למיטה, אני לא מאמינה שהצליח להירדם, מן חוסר- אמונה טוטאלי ביכולת ההרדמות שלי (בכל זאת עברו כבר 6 שנים) אבל אפשר לומר שכבר מההתחלה פחדתי שלא אישן מיד אחרי "אירוע העישון", פחדתי מהנבואה שמגשימה את עצמה, הבאתי את זה על עצמי. בכל מקרה, אני יודעת מה שהכי יעבוד בשבילי ואני צריכה זה מישהו "שיתכנת" אותי מחדש, איכשהו לקשר את עניין השינה וההרדמות לדבר קל ונעים- שמעתי על שיטת nlp שנראה לי הכי קרוב לזה, האם נכון הדבר? האם שיטה זו יכולה לדעתך לפתור לי את הבעיה? אני מנסה להימנע מלהתחיל טיפול תרופתי- גם בגלל תופעות הלוואי אבל בעיקר בגלל שהכדורים אינם מאפשרים לשקוע בשינה עמוקה ובריאה - דבר שכיום מתרחש אצלי בימים בהם אני כן ישנה. קשה לתאר את הסבל שאני עוברת, אני מחמיצה את השנים הכי חשובות שבהם אני צריכה לארגן את חיי ולהתקדם בהם, מיותר לציין שזה פגע בהרבה היבטים בחיי, כיום אני ללא עבודה וללא בן- זוג. היו הצעות עבודה- אך אני לא מקבלת אותם עד שאני לא אסדיר את העניין הנ"ל, לא רוצה להגיע למקום העבודה בידיעה שאני לא יכולה להפיק את ה- 100% שלי. אשמח להצעות, רעיונות , הערות ואולי גם הארות... בוקר טוב אפרת

שלום . אנא בחרי כינוי אחר, כדי לא ליצור בלבול. תודה

לד"ר אורן קפלן! לא ידעתי שאני לא מקורית, זה חידוש בשבילי- מה גם שלא ראיתי את השם הנ"ל בפורום אבל למה הדבר מונע ממך להשיב לי, לא הבנתי? עופרי (מספיק מקורי?!) :)

היי אפרת/עופרי ממש קשה לי להבין איך את מוכנה לסבול כל כך הרבה. לדעתי, שווה ללכת קודם כל למעבדת שינה, ולבדוק אם יש בעייה אוביקטיבית. אם אין, לא ברור לי למה לא לקחת תרופה? קראי את התגובה שלי לאופק ("החיים" - כמה שורות מטה). בתקופה הקשה שלי היו לי בעיות שינה קשות. הדבר הפך לגלגל. פחדתי ללכת לישון, כי ידעתי שלא ארדם, וגם אם אצליח, אתעורר לאחר זמן מה ואתהפך כל הלילה.וזו היתה תמיד נבואה שמגשימה את עצמה.כל הזמן הייתי עייפה, דבר שהעצים את תחושות החרדה והדיכאון. הייתי בטוחה שזו בעייה גופנית כלשהי. ניסיתי גם טיפול הומאופטי, שלא הועיל. כ- 3 שבועות לאחר שהתחלתי טיפול בסרוקסט, התחלתי לישון לילות רצופים כמו תינוקת. במשך השנה בה נעזרתי בטיפול התרופתי, לא היה לילה אחד בו לא ישנתי. להיפך, היו ימים בהם נזקקתי לשנת צהרים בנוסף על שנת הלילה. ישנתי שינה עמוקה מאוד ורגועה, וקמתי מחייכת אל העולם. אז, נכון. תופעת הלוואי הידועה (פגיעה בחיי המין), אינה הדבר הכי נעים, אבל ידעתי שזה זמני. מה שקרה הוא, שקטעתי את ה"לופ" בו הייתי שרויה. ידעתי שלא תהיה לי בעייה להירדם, וידעתי שאישן כל הלילה, וכך היה. הרגלתי מחדש את הגוף שלי לישון. תוסיפי לזה את הנפש הרגועה, בעקבות התרופה, ובעזרת הטיפול הפסיכולוגי, ותביני מה את מפסידה, כשאת נותנת לעצמך לחיות כך 6 שנים! היום, חודשים רבים ללא תרופה, אני ממשיכה לישון טוב ורצוף. אני לא רוצה להישמע כמו ורדה רזיאל, שעל כל בעייה ממליצה לקחת תרופה פסיכיאטרית, אבל דחילק, אם היית סובלת 6 שנים מנגע גופני אחר, פצע, דלקת וכו', לא היית לוקחת תרופה שתרפא את הסימפטום? גם במחיר של מעט תופעות לוואי (הפיכות)? אין לי ספק שבעקבות פתרון בעיית השינה, ייפתרו גם בעיות אחרות שלך, עבודה, קשר זוגי וכו'. בהצלחה רינת

רינת המקסימה! אני חייבת להגיד לך שמזה 6 שנים היום לראשונה בעקבות הודעתך - קיבלתי תקווה מחדש. אכן, אין לי כל בעיה פיסית. אך תמיד תרופות נראות לי בעיני- כמו להכניס את המח לחומצה עדינה ובכל פעם הוא מומס ונהרס עם כל כדור. וכאן נשאלת השאלה- האם באמת, התופעות הפיכות? בכל מובן המילה. ידוע לי שלוקחים את הכדור- האישיות משתנה, וחס וחלילה שאישיות שלי תשתנה אני אוהבת עצמי כמו שאני. שאלה אחת נוספת, ברשותך- בכל זאת גיליתי אור חדש היום בקצה המנהרה, אך אני גם לא רוצה להלאות אותך מדיי בשאלות. החשש שלי שכאשר אתחיל לעבוד ואצטרך לקחת את הכדורים, יש את עניין 3 השבועות הראשונים של הסתגלות ומאחר וזאת עבודה חדשה (שעדיין אין לי) ירגישו הסובבים בשוני ?! אשמח לשמוע ממך בת כמה עד? וכמה זמן חווית את התופעה המעצבנת הזאת, כי אני כבר מיואשת- אומרים שזה כרוני, אז בשביל מה לי גם לקחת כדורים ובמקביל להרוס את גופי ושיכלי. תודה רבה לך את מוזמנת לכתוב לי גם למייל , כמובן רק אם בא לך :) עופרי

מאחר שגם אני הייתי בסרט הזה אני מסכימה עם כל מילה שרשמה לך רינת וגם כמוה לא מבינה למה את נותנת למצב להימשך זה לא ככ מובן. למרות שאת מתלוננת רק על בעיות שינה, ומאחר שממילא כדורי השינה וההרגעה למיניהם ממכרים כולם ומאחר שטיפול פסיכולוגי הוא עניין ממושך אני מסכימה שנראה כי הפתרון הוא שימוש בכדורים מהסוג שצויין. ולמי שכתב שהכדורים הללו גורמים לעוררות יתר במצב כזה יש לשנות את מועד לקיחת הכדור

אפרת / עופרי שלום קראתי בעיון את הודעתך ואת שרשרת ההודעות שאחריה. בסך הכל אני חושב שקיבלת תשובות ורעיונות משמעותיים כדי לנסות דברים שלא ניסית קודם. הבעיה כאן היא כפולה. מצד אחד יש בעית שינה בה צריך לטפל, אולי היא קשורה לתופעת חרדה שאכן החלה מאירוע עישון המריחואנה, אולי בשל סיבה אחרת, אבל הבעיה השניה היא שהעניין הפך לכרוני. במצבים כאלה לא מספיק רק לאתר את שורש העניין אלא צריך לעבוד קשה כדי להחזיר אותך לשגרת חיים נורמלית של יום ולילה, עבודה וחופש וכו'. זו משימה שצריך לתקוף אותה בכמה מישורים, הן דרך הטיפול בממוקד בבעית השינה ו/או בעית החרדה אבל גם דרך טיפול פסיכולוגי שילווה אותך לתקופה מסויימת עד שתחזרי לשגרה. אני מציע לנסות הכל. מעבדת שינה, ייעוץ פסיכיטארי, טיפול פסיכולוגי, עד שתרגישי שאת על הגל הנכון ובדרך לפתרון הבעיה (ובראש ובראשונה להבין אותה באמת). בברכה ד"ר אורן קפלן