פחד מהו?

שלום! יש לי שאלה ואשמח לכל מי שמבין בנושא זה יוכל לענות לי ... מה הם התקפות חרדה וממה הן נובעות ואיך פתאום ככה באמצע החיים ? והאם התקפות חרדה = פחד? ואם כן אז למה על שאר הפחדים שלנו אנו מתגברים כייש בנו הרבה פחדים ומה השוני בין פחד להתקפות חרדה ואם אפשר להגבר על זה ? אשמח אם משהו שמבין ועבר את זה יעזור לי להבין מה עובר עלי כי זה סיוט!!! תודה רבה, ליאת

ליאת שךום רב, ד"ר קפלן כתב פה רבות על נושא החרדה. בנוסף יש מאמר שלי בנושא בארכיון הכתבות. הקישי בחיפוש "חרדה" (פה באמר שלנו-בחלק העליון של הדף) ותוכלי לקבל תשובה מקיפה למדיי על שאלותייך. במידה ועדיין יוותרו שאלות, את מוזמנת לשוב ולשאול. בברכה, טלי פרידמן

ליאת שלום חרדה היא לא פחד. פחד הוא תחושה לא נעימה ממשהו ידוע. למשל, סטודנט פוחד להיכשל בבחינה כי הוא יודע שלא התכונן כראוי. לעומת זאת חרדה היא תחושה לא נעימה שאיננה מוסברת. למשל, חרדת בחינות היא תחושה שמתרחשת גם אם התלמיד למד היטב לבחינה. ישנם הסברים רבים מדוע מתרחשת חרדה וחשוב להבין באופן מאוד אישי מה גורם לך לחרדה ובאילו מצבים מתרחשת החרדה. מאחר והנושא עלה פעמים רבות בפורום אני מצרף סיכום קצר מהעבר המתייחס לשיטות הטיפול השונות בחרדה. אני מציע לך לפנות לטיפול. ברוב המקרים ניתן לעזור בצורה משמעותית לסובלים מחרדה וחבל להמשיך ולסבול. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. בנושא זה תוכלי לקבל ייעוץ מד"ר פלד בפורום. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי פניקה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

לליאת \ כאחד שסובל כבר הרבה שנים מהתקפי פאניקה וחרדה.אני יכול לומר לך מנסיוני שכל מה שנכתב פה זה נכון בגדול. אבל מתוך נסיוני אני יכןל לומר שלקח לי הרבה זמן ללמודולהבין את מה שקורה בתוכי. היום אני יודע ששילוב של תרופות והרבה עבודה עצמית כמו תרפיה לסוגו יכול להביא לשיפור גדול במצב. אני חיב לצין שוב מנסיוני שלוקח הרבה זמן להתאים תרופה לכל אחד.