בדידות, עצב, תסכול ומה לא

שלום, אני בחורה בת 39, מלאה מאוד אבל בעלת פנים נאות, אקדמאית וסימפטית. עד לפני שנתיים סירבתי להכיר בחורים מתוך ביישנות ועוד כל מיני פחדים אחרים אולם בעקבות טיפול פסיכולוגי אני מנסה כבר שנתיים להכיר במסגרות של הכרויות טלפוניות או באינטרנט. רוב המקרים מוגדרים ככשלון, שכן אני די בררנית לגבי הבחורים שבהם אני מעוניינת, חשובה לי השכלה (שאותה אני בוחנת לא לפי תעודות אלא לפי השיחה), חשוב לי המראה במידה מסויימת, חשוב לי המוצא (אשכנזי, מה לעשות) וחשובה לי האישיות - שתהיה רגישה ולא מתנשאת. הבחורים מצידם, לא מעוניינים בי כיון שאיני רזה, איני צעירה ולכן מספר הפגישות קטן ביותר. הכרתי באינטרנט בחור לפני ארבעה חודשים, שסרב בהתחלה לענות לפנייתי בגלל משקלי, אולם לבסוף השתכנע ונוצר בינינו קשר ידידותי יפה, שלדבריו יכול היה אף להוביל ליותר מזה לו הייתי יותר רזה. בתקופה האחרונה, למרות דבריו אלה, הוא הגביר את מאמצי החיפוש שלו אחר בחורות, ואני מרגישה שאין סיכוי למשהו בינינו. אני איני מסוגלת להמשיך בקשר איתו ואני בשלבי ניתוקו. איך להתמודד עם תחושות העצב הקשות והייאוש שמחלחל, והפחד הנורא מכל, שמא אשאר לבד ולא אקים משפחה. התחושה היא שלבחורה שאינה נראית טוב והיא רווקה מעל גיל 34 אין כל סיכוי למצוא בן זוג, והחיפוש עקר. אני מנסה לרזות, רזיתי כבר מספר קילוגרמים, אך בליבי זעם רב על כך שזהו המסר. אודה לך על תגובה מפורטת.

שלום את מתארת קשיים שהובילו אותך לטיפול, וכנראה שאת מנסה לעשות שינוי בחיים שלך. האם הפחדים שהיו לך פחתו? האם הביישנות פחות מפריעה? התהליכים הללו לוקחים זמן ונדרשת סבלנות. במידה והיתה התקדמות בטיפול בנושאים בגללם פנית, אולי כדאי להתמקד עכשיו בכמה דברים שאולי קודם פחות יכולת להתפנות אליהם, כמו למשל הבררנות שמפריעה לך ליצור קשרים (כדאי לבדוק אם זה לא סוג של הגנה שפשוט מונע ממך ליצור קשרים) וכן עניין המשקלשמפריע לך. בד"כ נושא הרזיה הוא גם עניין פסיכולוגי כי האוכל הוא דרך לפרוק מתחים. כמו כן, פעמים רבות ישנה ביקורת עצמית מוגזמת סביב האוכל והמראה וגם בדבר הזה אפשר לטפל. אני מציע לך להמשיך את התהליך הטיפולי בו התחלת ולבחון בו היטב גם את הקשר האחרון אותו את מתארת. אם באמת הקשר תלוי בכמה ק"ג אני לא בטוח שזה באמת קשר שכדאי להילחם עליו, אבל צריך לבדוק האם זה באמת העניין. בברכה ד"ר אורן קפלן