help me!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/01/2001 | 02:29 | מאת: שרונה

אני בת 22 וסובלת מבולמיה בערך 7 שנים. אני מנסה טיפול אצל פסיכולוג וזה לא ככ' עוזר הייתי מעוניינת לדעת על טיפול תרופתי בבולמיה ולאן עלי לפנות. בנוסף רציתי לדעת כיצד אני יכולה להיות בטוחה האם המטפל שלי אכן מתמצא בהפרעות אכילה או שזה לא משנה כי הבסיס להפרעות הוא בודאי בעיה נפשית אחרת. כמה זמן עלי להמשיך בטיפול אצל פסיכולוג אם המצב לא משתפר ? ודבר אחרון רציתי לדעת מהם הסיכונים הבריאותיים בבולמיה ?

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2001 | 02:39 | מאת: מיכל

שרונה שלום, את נשמעת מודאגת,ואין לי תשובות אליך כי אני באותה הסירה. תחזיקי מעמד, ואת דוגמה למופת עם כוח הרצון שלך, תמשיכי ככה! שלך-מיכל.

21/01/2001 | 10:30 | מאת: טלי וינברגר

שרונה שלום רב, את שואלת שאלות רבות וחשובות במכתבך ואנסה לענות על רובן (אינני מתמצאת בהיבטים הפיזיולוגיים והתרופתיים): הפרעת אכילה הינה סוג מיוחד של הפרעה נפשית שיש בה גם "נגיעה" פיזיולוגית. יותר ויותר שומעים קולות כי אנורקסיה ובולימיה הם רק חסרים בגוף של אבץ, מגנזיום וסרוטונין. אני לא בדעה כל כך קיצונית, וכנראה שמדובר בשילוב. אם כך, הרי שמדובר בהפרעת אכילה כהפרעה נפשית. מטפל טוב ידע להגיע לעומק הדברים ולטפל גם בבעיית הפרע האכילה ביעילות. למרות זאת, מטפל המתמחה בהפרעות אכילה יזדקק אולי לפחות זמן של טיפול מעצם הנסיון שצבר. הוא יידע יותר דברים בזמן אמת על תופעות ותגובות שונות ויוכל להיות יותר פנוי לשמוע את הדקויות הייחודיות שלך בתוך המונח הקרוי "הפרעת אכילה". לא כתבת כמה זמן את נמצאת בטיפול, ולמה את חושבת שזה לא עוזר לך. מה את מצפה שיקרה במהלך הטיפול? עם מה היית רוצה לצאת? במידה ואת חשה שהטיפול הוא ממש לא מה שאת רוצה, ואת מרגישה שאת לא יכולה "לעבוד" במסגרת הטיפול הנוכחי, רצוי לדבר על כך עם המטפל, ולעבור למטפל אחר, במידה והסכמתם שזה הדבר הרצוי לעשות. לגבי טיפול תרופתי. יש ללכת לפגישת אבחון והערכה אצל פסיכיאטר, והוא מתאים לך תרופה. מאוחר יותר אתם תיפגשו רק לצורך עידכון ובדיקה שוטפת. יש לי המלצה עבורך על פסיכיאטר מעולה שמתמחה בהפרעות אכילה. את יכולה להתקשר אליי או לשלוח לי אימייל ואני אתן לך את הפרטים שלו (פרטיי נמצאים בכרטיסי האישי, בהקלקה על שמי). לגבי הנזקים הבריאותיים בבולימיה, אני יכולה רק לספר לך מהידוע לי (לא כרופאה!!! אלא מניסיון עבודתי עם הפרעות אכילה): פגיעה חמורה בשיניים, פגיעה בקצב הלב, ירידת רמת האשלגן בגוף עד לכדי סכנת חיים, וכמו כן ירידה כללית ברמת האלקטרוליטים בגוף דבר המהווה סכנה גופנית חמורה כשזה נמצא ברמות נמוכות מאד. בקיצור, זה ממש לא מיטיב עם הגוף, וזה ממש לא בריא. אם יש לך עוד שאלות או משהו כזה, את מוזמנת תמיד. בברכה, טלי פרידמן

21/01/2001 | 23:06 | מאת: ד"ר אבי פלד

בולמיה לא כל כך מגיבה טוב לטיפול תרופתי

22/01/2001 | 12:04 | מאת: טלי וינברגר

שרונה שלום רב, אני מקווה שעזרתי בשיחת הטלפון. אני אשמח אם תעדכני אותי בסיכום חיפושייך אחר עניין המטפל הספציפי. ואם לא מצאת, כמובן שתחזרי אליי, נמשיך לחפש. בברכה, טלי פרידמן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית