בחילות נכות והתמודדות

אני מתמודד מזה 26 שנה עם שיתוק מוחין לאחרונה סימתי תואר ראשון היום די נמאס לי מחיים ומהתמודדות האין סופית למרות שעד היום הסגתי הרבה מאד דברים בחיים למרות הנכות הדבר עולה לי בבריאות כבר שנתיים אני סובל מבחילות ומלחץ אטומי לאחרונה נכנסתי גם לעבודה חדשה אני כבר מתמיד בה 4 חודשים למות שאני לא סובל אותה אני לא אוהב את העבודה שלי כי אני לא מצליח להתרכז בכלום אני יושב לבד בחדר כמעט לא רואה אנשים אני יושב שם כמו עציץ אף אחד לא מבקש ממני כלום לא דורש כלום ורק המשכורת נכנסת בסוף החודש אני מרגיש כישלון מוחלט אני לא מצליח להתמודד עם הבעיות הקוגניטיביות שנובעות מלקויות למידה שונות קשה לי ליצור סדר ושיגרת עבודה הימים חולפים הזמן עובר ואני מרגיש מנוון היום חסרה לי יותר מכל חברה של בני גילי אני כמעט לא יוצא מהבית ולא חשוף כמעט לחלוטין לחברה של בני גילי למרות שההתי בטיפול פסיכולגוי שעזר לי לעבור את התקופה של התואר הראשון ועזר לי ללמוד על עצמי ובעיותי היום טיפול פסיכולוגי נראה לי מיותר ומסוכן לבריאות הרבה יותר מכל עשיה והתמודדות אחרת. למרות כל ההשגים שלי אני לא מצליח לשמור על דימוי עצמי חיובי ודי נמאס לי מהחיים היום אני רוצה להכיר את השותפה לחיים ולהנות מהחיים אבל הדימוי העצמי הקשיים האוביקטיבים מקשים עלי ביותר מה עושים נמאס לי להילחם כל הזמן!!

אנונימי שלום ראשית אני רוצה לחזק את ידך ולומר את הערכתי על המאמצים הרבים וההשגים שהגעת אליהם למרות המכשולים בהם נתקלת. אני מתאר לעצמי שהמאבק התמידי שבתוכו את חי מיגע ומעייף. אני לא יודע מדוע אתה מרגיש שטיפול פסיכולוגי מסוכן לבריאותך, אבל במידה ואתה נרתע מכך, כמובן שלא כדאי שתפנה לייעוץ פסיכולוגי. האלטרנטיבה היא שיטות שונות כדי להכיר חברים, הן לצורך מפגש חברתי כללי, והן ליצירת קשר זוגי. האפשרויות הן רבות ביותר, החל מחוגים, טיולים וכו' המיועדים לקהל הרחב ובהם תוכל להכיר אנשים מתוך עשיה של תחביב או עניין משותף (ראה למשל עיתוני סוף שבוע). וכמובן שיש פעילויות מטעם עמותות וארגונים שונים המיועדים לאנשים עם מגבלות פיזיות. באינטרנט יש שלל אפשרויות להכיר ולשוחח, הן דרך צ'טים ופורומים כלליים והן דרך אתרים ספציפיים, כמו למשל האתר http://www.tikva.co.il המנסה ליצור קשרים זוגיים לנכים. סביר להניח שכאשר תהיה לך פעילות חברתית רבה יותר ולא תרגיש לבד, הכל יוכל להראות קל יותר, גם אם לא ישתנה כלל המצב האובייקטיבי. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

שלום לך, לפני כשבוע הייתי נוכחת בהרצאה של יואב קריין - בחור בן 25 שסובל משיתוק מוחין. אחד מהדברים שיואב עמד עליו בהרצאה הוא תהליך החיברות (הכמעט הכרחי) עם אנשים נכים. האפשרות שאדם נוסף שסובל מתופעה או מחלה דומה, עוזרת להתמודדות הקשה והיומיומית ואף משרה בטחון. שהרי אדם זה סובל מנכות כמוך ויכול להבין יותר את מה שאתה מתאר בצורה כל-כך אמיתית וקשה. אני מאמינה שיצירת קשרים חברתיים עם אנשים נכים נוספים יחזקו את ידיך. ישנו מקום ברמת-גן שנקרא "ספיבק" שהינו מרכז ספורט שיקומי לציבור הנכים בישראל ומאפשר בין השאר מפגש רחב מאוד עם אנשים בעלי נכויות שונות. ולסיום מילה אישית, כאחות לבחורה עם שיתוק מוחין אני דווקא סופגת כוחות עצומים מאנשים כמוך שכל יום עבורם הוא מאבק בלתי פוסק לכיוון חיים עצמאיים ובוגרים. כשקראתי את דבריך יכולתי לחוש מעבר למצוקה האישית, שקיים שם אדם עם כוחות, יכולות ושאיפות לעשות עוד ועוד למען עצמו. הדרך היא רצופה מכשולים ולעיתים נראית כמעט ובלתי אפשרית - אבל מי כמוך יודע מהי ההרגשה שעוברים בכל פעם מכשול נוסף וממשיכים הלאה. קרן.