גיל ההתבגרות

שלום בת 15.נערה אינטלגנטית במיוחד. יש בעיה שמטרידה אותי מאד, נראה לי שיש לה התנהגות אובססיבית כפייתית. אסוף דברים, טקסים, עשיית דברים מסויימים בצורה אובססיבית, זהות מינית לא ברורה קשרים חברתיים מועטים (חברה אחת טובה), חשוב לה להראות שהכל בסדר אצלה, ואין לה עניין לדבר על זה. בסך הכל היא נערה מאד מוכשרת,אך לא שמחה באמת. הייתי רוצה שתדריך אותי בכוון של טפול התנהגותי,אולי ביו פידבק, בכל אופן לא טיפול תרופתי. הייתה לפני שנה בשיחות., שאולי היו לה טובות לאותו זמן. האם הטקסים הם סימנים לתחילתה של מחלה? מודאת מאד רחל

רחל שלום אני מבין את דאגתך אבל השאלות שלך כלליות מדי וקשה לי לתת לך תשובה חד משמעית. אם הנערה היתה בטיפול וזוהתה בבירור בעיה של התנהגות ומחשבות כפייתיות/טורדניות הרי שיש מקום לטפל בבעיה. הטיפול הוא גם בכלים של שיחות וגם ע"י תרופות נוגדות חרדה וכדאי לבדוק את העניין בצורה אובייקטיבית לפי הצורך ללא דעות קדומות. בכל מקרה ברור ממה שאת מתארת שהענין לא מתחיל ונגמר בכך אלא שיש התלבטויות פסיכולוגיות נוספות. אני מציע לפנות לאיש מקצוע מתאים ולבדוק אפשרות להמשך הטיפול, במיוחד אם הנערה עצמה מודעת לבעיה ויש לה מוטיבציה לטפל בה. אני מצרף קישור למאמר על חרדה בו גם התייחסות לבעיה זו. כמו כן למאמר על טיפול דינמי שעשוי להתאים לה. רצוי לאפשר לדעתי מרחב מתאים של זמן לפחות לכמה חודשים בהם תוכל לבטא את עצמה ולנסות להתארגן לשיווי משקל חדש. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm לגבי הדאגה בנושא מחלה, אני מבין את הדאגה אבל אני מציע להתמקד בטיפול בבעיות הקיימות. אינני יכול לומר שאין מקום לדאגה פשוט בשל העובדה שאינני מכיר אתכם באופן אישי, אבל אבחון וטיפול מתאימים יתנו בוודאי תשובה ולכן חשוב לפנות ולא להשאיר את הדברים באויר. בברכה ד"ר אורן קפלן