חוסר ביטחון עצמי

ילדי בן ה-9 , סובל מדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטוחון עצמי. הוא ילד אינטיליגנט, תלמיד טוב, ילד טוב,הוא לצערי פרפקציוניסט ללא גבול,וכל דבר גורם לו לחשוב , ולהיות בטוח, שהוא פחות טוב מאחרים, גם דברים חסרי משמעות. לדוגמא אתמול הוא סיפר לי שקיבל ציון טוב מאוד במבחן ולא מצויין כפי שקיבלו כל הילדים בכיתה, והוא בטוח שכל הילדים אכן יותר טובים ממנו. הוא כל הזמן נמצא בתחושה שלא אוהבים אותו בכיתה, למרות שדיברתי עם המורה לטענתה הוא מאוד אהוב על ילדי הכיתה, יש לו חברים בכיתה, אך הוא מתראה רק עם חבר אחד אחרי שעות הלימודים. במהלך כל השנים חוות הדעת של הגננות והמורות היו מצויינות-לדעתן אין שום בעיה. הוא נמוך, ודבר זה מפריע לו מאוד, הילדים מציקים לו בנושא, הוא גם לא אוהב פעילות סופרטיבית, ולכן בכל פעילות שמתקיימת בהפסקה הוא מוצא את עצמו עומד בצד, כדי לטעת בו ביטחון הוא עבר (לבקשתו)בדיקות של הורמון גדילה והתוצאות תקינות, בבית אנחנו כל הזמן מעודדים אותו, אני רוצה לגרום לו להאמין בעצמו ולהיות בטוח בעצמו ולא להיות פרפקציוניסט (בסופו של דבר הוא סובל מזה). לקבל את עצמו כפי שהוא, ולא לנסות להיות מושלם,מכיוון שהתכונה הזו "להיות מושלם בכל דבר" בסופו של דבר גורמת לו להיות מתוסכל רוב הזמן. האם עלי לגשת בשלב זה ליעוץ מקצועי? או האם ישנם דברים אחרים שעלי לעשות כדי לשפר את המצב?

היי האם את פרפקציוניסטית? לפעמים אנחנו מודל לחיקוי . האם בן זוגך{ אם קיים} מעיר לו מידי פעם הערות עוקצניות ? בידקי בבית , לדעתי הכל מתחיל מהבית וזו עניות דעתי כמובן , אין אני מוסמכת חיזקי ואימצי

רונית שלום את יכולה לפנות לפסיכולוג ילדים לייעוץ ולחשוב כיצד להקל על מצוקתו של בנך. לפעמים פעילות חברתית וחוגים מסוגים שונים עשויים לשפר את המצב, למשל, חוג לאומנויות לחימה. זה לא מתאים לכל אחד, וכפי שאת מתארת הוא לא כ"כ אוהב פעילות גופנית. השאלה העיקרית היא עד כמה קיימת כיום מצוקה שמצריכה טיפול, חלק מההתלבטויות הללו בהקשר לחברה משתנות באופן ניכר במהלך הזמן. לדעתי אין צורך בהתלבטות רבה, את יכולה ליזום מספר מפגשים לבירור ראשוני עם פסיכולוג, בשלב ראשון של מעין הדרכת הורים עם איש המקצוע ולהגיע ביחד למסקנה האם יש צורך בהתערבות המשך. בברכה ד"ר אורן קפלן