בחזרה לביה"ס!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר קפלן שלום, אני מתאמנת בהוראה, בהיותי באחד מימי האימונים שלי בבי"ס תיכון, צפיתי בשיעורים כרגיל בכיתה י', וזאת לא פעם ראשונה, תוך כדי צפייה, הפנאתי מבט לאחד התלמידים, היה נמוך קומה, נאה, אבל קטן! ועל פניו רואים פחד, מתח ולחץ. התלמידים כתבו במחברות את תמצית דבריה של המורה, כנראה שהילד בקושי הספיק לעקוב אחרי כל מילה..... עקבתי אחרי התנועות והבעות הפנים של הילד, המצב עורר בי המון רגשות של פחד ורחמים וצער והרגשה של בדידות, פשוט הזדהתי עם הילד .. וכמעט בכיתי...לא ידעתי מה עבר עלי אז.. קשה לתאר את משהרגשתי בו ברגע ההוא ובכל פעם שאני נזכרת בפנים שלו כאב עמוק קורע אותי מבפנים, רגשות של פחד ובדידות חוזרים.........אני לא מצליחה להסביר את המצב הזה ..ומאיפא זה נובע...אמנם סבלתי מלחץ והרבה פשלות בתיכון לפני 7 שנים אבל, לא חושבת שזאת הסיבה.. החשש הגדול שלי, בעקבות המצב הזה, מהעתיד שלי כמורה, לעמוד בפני ילדים כאלה ולראות אותם במצב דומה ... בטח שזה יגרום לי חולשה ואי שליטה... חוששת גם מלהעביר שיעור באימונים בפני הכיתה הזאת!! והמורים המאמן והמלוה נמצאים איתי באותו חדר, בוחנים את שיטת ההוראה שלי.... יש להזכיר שאני חדשה באימונים... ולא כל כך לפני שנרשמתי ללימודים רציתי להיות מורה, אבל אמרתי לעצמי אולי זה יעור לי בעתיד במקרה אם לא מצאתי חלילה מקום עבודה......!!! מה לדעתך כדאי לי לעשות??!
ליהי שלום חשוב שתביני מה התרחש באותה תצפית ואילו רגשות זה עורר בך. כנראה שיש בך חלק חרד ולמרות שעברו שנים ואולי כיום הדברים נראים אחרת עדיין את זוכרת את החלק שלך שסובל מלחץ ואולי דימוי עצמי נמוך. במידה ויש לך מדריכים שמלווים את תהליך ההכשרה יתכן שתוכלי להתייעץ עם אחד מהם לגבי מה שקורה לך. זה נושא מקובל למדי בתהליכי הכשרה. במידה וזה לא מתאים אולי תוכלי להתייעץ עם איש מקצוע אחר כדי שלא תגיע למצבי לחץ חריפים מדי שישחזרו אותן חוויות בלתי נעימות מהעבר. בברכה ד"ר אורן קפלן