בעיות פריון וטיפול פסיכולוגי

בשנה האחרונה עברתי 9 הפריות וכולן נכשלו. לא ניתן להצביע על בעיה ספציפית אצלי או אצל בעלי. ולכן כנראה שהבעיה היא באיזה שהוא חסם פסיכולוגי אצלי. התקופה האחרונה היא הקשה בחיי אולי משום שלאט לאט אני מגיעה להכרה שגופי בוגד בי אף פעם לא הייתי בטיפול כי תמיד האמנתי שכל מכשול בחיים אני אצליח לעבור בזכות עצמיו אכן כך תמיד היה. אשמח לדעת האם לדעתך טיפול פסיכולוגי יכול לעזור ואם כן האם ידוע לך על מרכזים שמטפלים ספציפית במצב של אי פריון עם טיפול פסיכולוגי. תודה

לג' שלום. אינני יודעת על מקום מסויים המשלב בין טיפולי פיריון לבין טיפול פסיכולוגי- אולי כדאי לך לשאול את הרופא המטפל. יחד עם זאת חשוב לי לכתוב לך שגם אם נשללה כל בעיה פיסיולוגית אצלך או אצל בעלך- ההתמודדות עם 9 הפריות מבחנה שלא הצליחו עשויה להיות טראומטית ביותר. בכל הפרייה מתחיל תהליך של פנטזיות, משאלות וציפיות לגבי ההריון, התינוק, ההורות ועוד. בכל פעם שזה לא הולך- עשויים להיות אכזבה נורא גדולה, מצבי רוח קשים, מתחים וחרדות- גם אצלך ובטח גם אצל בעלך. וזה עוד מבלי לדבר על הטיפול עצמו- הכרוך בחוויות כואבות, לא נעימות ולעיתים אף משפילות. יצא לי לפגוש נשים רבות שעברו תהליך כמו שאת מתארת ונשאו משקעים קשים. אני מאוד ממליצה על טיפול פסיכולוגי- גם כדי לעבד את כל שעברת עד כה, גם כדי להחזיר את האמון בגופך וגם אולי לעזור לך להתפנות רגשית ולהתחזק לקראת אפשרות של כניסה להריון. אני שומעת בדברייך את הכמיהה לילד- הטבעית כל כך והמאוד מרגשת, ואני יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה, כואב ומאכזב כשזה לא מצליח במהירות ובקלות שרוצים. אני גם חושבת שאת אולי מוצפת כל כך ברצון הזה וכל כך עסוקה בזה- ואולי זה קצת עובד באופן הפוך- לרעת התהליך. אשמח להמליץ לך על מטפל באזור מגורייך. בהצלחה. רוית.

ג' שלום ראשית, אני מסכים מאוד עם דבריה של רוית. לאחרונה עניתי על שאלה דומה באתר ואצרף להלן את תשובתי. ניסיונות ההפריה מהווים חוויה מלחיצה ומתסכלת שמעוררת לא פעם חרדה, כמו גם תחושות אשמה ופגיעה בבטחון העצמי. הקושי להיכנס להריון, במיוחד אחרי מספר טיפולים, מביא בוודאי מפח נפש רב ומתח סביב הטיפולים הבאים. באופן פרדוקסלי, דבר זה בפני עצמו יכול להוות גורם משמעותי המפריע לכניסה להריון. יש עדויות לכך שמתח נפשי משפיע על מערכות פיסיולוגיות שונות, כולל על מערכת הפריון. מתח יכול לדוגמא לגרום לאיחור ביוץ, להפסקת או שיבוש המחזור החודשי ועוד. כאמור, יש כאן מצב פרדוקסלי. ככל שיש יותר קשיים בכניסה להריון נוצר מתח נפשי גדול יותר סביב זה, וככל שהמתח גובר, כך עלולה להיות בעיה קשה יותר בכניסה להריון. ניתקלתי למשל בתופעה של הורים שהתייאשו מלהביא ילד לעולם לאחר שנים של טיפולים והחליטו לאמץ ילד. זמן קצר יחסית לאחר האימוץ נכנסה האם להריון טבעי ללא טיפולים. ההסבר שלי לתופעות מסוג זה הוא שלאחר הויתור ירד המתח סביב הנושא ולכן היה יותר קל להיכנס להריון. יש להדגיש שקודם כל יש לוודא שכל הבדיקות הרפואיות בוצעו ושנשללה בעיה פיסיולוגית (עד כמה שהרפואה יכולה לדעת, תמיד יש דברים שעדיין לא מבינים מספיק). ללא קשר לטיפול הרפואי, אני סבור שבאופן כללי, ולא רק במקרה שלך, חשוב לקבל במקביל לטיפולי הפריון גם עזרה בתחום הנפשי, מאחר וזהו תהליך קשה לכל אדם. לצערי, אין מספיק מודעות לכך, לא בציבור הרחב, ולא בקרב גורמי הטיפול הרפואיים. הטיפול הפסיכולוגי יכול ללכת בשני נתיבים אפשריים (או בשילוב ביניהם). מחד, הבנה מעמיקה של ההסטוריה האישית, האישיות, צורת החיים, הזוגיות, משמעות הילדים בחיים וכדומה. כאן מדובר על ניסיון להתחקות אחר ההתפתחות האישית לאורך החיים שלעיתים מביאה לקשיים והתלבטויות שונות. נתיב אחר מגיע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והוא עוסק יותר בהווה ולא מתייחס בהכרח לעבר. טיפול זה מתמקד בלימוד של דרכים להרגעה עצמית, לחשיבה חיובית ולביטול מצב המתח. ככל שתהיי רגועה יותר כך הסיכוי להיכנס להריון גובר. ניתן להיעזר כאן בשיטות פסיכולוגיות שונות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה ועוד. באופן אישי אני מאמין בשילוב כלשהו בין שתי השיטות האמורות. במידה ויש לך שאלות נוספות בנושא אשמח לענות. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

אני מודה לך על תשובתך והתיחסותך החמה