התקף פאניקה ותוצאותיו

לפני כשבוע חוויתי התקף פניקה, לראשונה בחיי. הייתי אצל רופא משפחה ובמיון והם נתנו חי VABEN וMODAL שלא עזרו לי.ההתקף לא חזר אלי אולם אני סובל מאז מחוסר שקט, בלבול רב,הלם, אובדן זהות עצמית, חוסר ריכוז וחרדה מועטה שמתבטאית כפרפרים בבטן. מבחוץ התנהגותי רגילה ואף אני הולך לעבודה אך בפנים אני כמו הר געש, ומרגיש אבוד. הלכתי לפסיכיאטר והוא אמר לי שהתופעות הללו הינן תגובת המח להתקף, והמליץ לי על טיפולים פסיכוטראפיים ותרופה בשם PAXETT. אני לא מעוניין בתרופות מסוג אלה, ובינתיים אני משתמש בקלמנרבין (עוזר במקצת). שאלתי היא מה עושים? האם המצב עלול להחמיר?

לעיתים לאחר התקף ראשוני כזה מתפתחת חרדה מן ההתקף הבא, וכך נכנסים למעגל כזה שקשה לצאת ממנו. הטיפול המומלץ הוא אכן תרופתי, בשילוב עם התנהגותי- קוגניטיבי. טיפול תרופתי: נחלק לשניים : או נקודתי- תרופת הרגעה ממשפ. הבנזודיאזפנים, שאלה הן תרופות ממכרות ועל כל לא מומלצות. אולם שימוש מדי פעם באופן חד פעמי נקודתי להרגעת ההתקף הוא מקובל. מוזר שהכדורים שניתנו לך לא עזרו כי הם דווקא לעניין במקרה זה. בכל אופן יש נוספים. הסוג הנוסף של טיפול תרופתי- תרופות לטווח ארוך, שאינן ממכרות, בדכ ממשפחת SSRI או SNRI. אלו הן תרופות חדשות שמצטיינות במיעוט תופעות לוואי, והן יעילות מאודלהפגת חרדה (ודכאון, שני דברים שבדכ באים שלובים יחד).. השפעת הקלמנרבין קלה ביותר ולמעשה זניחה. למעשה יש הטוענים שזו תרופת פלסבו. וכך גם לגבי התרופות הטבעיות האחרות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי- כאן מדובר על רכישת דפוסי חשיבה חדשים, שינוי הקיימים לטובת חיוביים יותר. חשיפה למצבים מעוררי חרדה והקהייה שיטתית של החרדה (דה-סנסיטיזאציה) כמו כן נלמדות טכניקות הרגעה. החשוב הוא ללמוד להרגיע את עצמך כשזה קורה. לא לפחד מן ההתקף עצמו, לא להילחם בו, לא לברוח, אלא לקבל אותו , לזרום עם זה, להתיידד עם החרדה עד כמה שזה עשוי להישמע מוזר. וככל שתחדל לראות בזה אוייב, תתפלא לראות איך לאט לאט זה נוטש אותך ופוסק להתנחל אצלך. בהצלחה.

רוני שלום להלן קישור למאמר שמסביר את תופעות החרדה השונות http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בעיקרון אפשר לטפל בחרדה בשיטות שונות, פסיכולוגיות ותרופתיות. השאלה אינה האם המצב יכול להחמיר אלא מה קרה וקורה לך שהתקף החרדה התרחש כעת. עצם החשש מחזרת החרדה מעורר חרדה בפני עצמו ולכן אני מציע לך לטפל בעניין ולא לתת לעצמך לחיות בספק כי הוא פוגע באיכות החיים שלך בפני עצמו. בברכה ד"ר אורן קפלן