שתלטנית.

היי ד"ר, אני בכיתה י',ואני חושבת שאני די שתלטנית. אני מרגישה מזה זמן רב שכאילו האישיות שלי מחולקת ל-2: צד אחד שלי הוא רגיש מדי וביישן כזה ששותק ליד אנשים ולפעמים גם עצוב וחובב ספרות, והצד השני הוא ממש ההפך! אני נעשית צינית ושנונה ורעשנית שעושה הכל לתשומת לב,ואוהבת להיות על הבמה וכאלה. הביישנות שלי התחילה בילדות,כי הייתי ילדה שמנה (ועדיין יש שרידים לזה,אבל זה כבר לפורום אחר... :),ופתאום זה השתנה.אמרו לי פעם שאולי בגלל שאני שמנה,אז הביישנות שלי נובעת מכך,וגם פתאום הרצון שלי להתבלט. בכל אופן,בגלל הצד היותר רועש שבי,אני נוטה להתחבר עם אנשים ביישנים,כי הם כאילו מאפשרים לי להיות הבולטת יותר בקלות,מבין? אז פעם הייתה לי חברה ממש טובה שהייתה ביישנית,ואז היא השתנתה והפכה להיות רועשת יותר ודומיננטית. הרגשתי אם זה די רע,אבל לא ראיתי בזה תבנית או משהו כזה. השנה הגעתי לבית ספר חדש והכרתי ילדה עוד יותר ביישנית.העניין הוא,שגם היא התחילה להשתנות פתאום ליותר רועשת,והיא אפילו ניסתה להשתיק אותי כשדיברנו עם מישהו אחר! זה משגע אותי,זה כאילו אני עוזרת לאנשים הביישנים לפרוח,ואני נשארת בלי כלום.הם כאילו יותר חברותיים פתאום,ואני שוב מאחורי הקלעים. מה לעשות?

היי ליאור קודם כל אני שמחה שאת מודעת לכך שאת בעלת מספר צדדים באישיות, באופי. יפה שאת מודעת בגיל צעיר. דבר שני, את שמה לב שאת בעצם משפיעה על אנשים, עוזרת להם להוציא את הצד הילדי, החי, השובבן שבהם. אחלה תכונה לדעתי. קבלי מחמאה זו. דבר שלישי, האם לא ייתכן ללמוד לחיות לצידן של החברות כל אחת עם האנרגיות שלה והביישנות שלה? שכל אחת תקבל את תשומת הלב שהיא ראויה לה.?

תודה לוחמת, אבל ניסתי לחיות אם זה בשקט ואני לא יכולה. נראה לי שרק דיעה מקצועית אולי תוכל לעזור לי... :)

ליאור שלום העובדה שיש לך שני חלקים כל כך מנוגדים מצביעים על כך שאת מתמודדת עם קונפליקט כלשהו בתוכך. כנראה שאת מתמודדת איתו כבר זמן רב, וההתמודדות החברתית יוצרת כל פעם הזדמנות או כורח להתמודד מחדש עם הקונפליקט. הדבר כרוך מן הסתם גם בכאב מסויים בכל פעם שהמציאות החיצונית מעמתת אותך עם מקורות הקונפליקט. קורה לך דפוס מסוים שפוגע בך וחוזר שוב ושוב ואשר משאיר אותך בסופו של דבר לבד. השאלה איך משנים את העניין. אם את רוצה לנסות ולהתמודד לבד את יכולה לנסות ולשרוד מצבים שבעבר היית פשוט בורחת מהם וכן לנסות לשוחח בצורה כנה וגלויה עם חברותיך על המצבים שנוצרים. במידה ואת לא מצליחה לעשות שינויים אלו יש אפשרות לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית. רצ"ב קישור למאמר המסביר גישה זו ועובדות שונות לגבי הטיפול הפסיכולוגי http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

אז אתה בעצם חושב שיש מקום לטיפול? אתה מדבר על כך שיש איזשהו קונפילט בתוכי מזה זמן רב,אבל איך אני בדיוק אמורה למצוא אותו? מה אמור לקרות אחרי שאני אתמודד איתו? כי אם לומר את האמת,אני ואנשים אחרים נוטים לאהוב יותר את הצד הרועש שבי,ואני לא יכולה לדמיין אותי בלעדיו,אז האם העובדה שהוא קיים נובעת ממצוקה נפשית או ממשהו לא טוב אחר? האם זו תופעה שכיחה?