עוד שאלה

שלום ד"ר קפלן ותודה על תשובותיך הקודמות. 1. השאלה שלי הפעם היא איך אני יודעת אם מה שנראה לי כהפרעה אצלי באמת דורש התערבות פסיכולוגית? לדוגמא - יש לי רתיעה ממראות של דם, פציעות, אני לא יכולה לראות איבר בגוף נדקר במחט, אפילו לא בטלויזיה וזה מגיע אצלי לרמה של התעלפות רק מלבקר מישהו ששוכב בבית חולים, ובגלל זה מעולם לא ראיתי סרטי אימה או מלחמה, שלא לדבר על לתרום דם והכנות נפשיות קדחניות לפני בדיקות דם . מן הסתם, אני לא היחידה בעולם שסובלת מזה, שאלתי היא האם פסיכולוג הוא הכתובת אם ברצוני למצוא לזה פתרון. 2. קראתי כאן בפורום מעט על ההבדל בין דמיון מודרך להיפנוזה. כל המודעות לעידן החדש מאד בתנופה כרגע ו"מטפלים" באמצעות דמיון מודרך מוסמכים חדשות לבקרים. רציתי לשאול אותך בתור מומחה, האם ניתן לסמוך על כל אלה שמטפלים בצורה זו, שכן הם יכולים גם לגרום נזק יותר מאשר להועיל, האם לא עדיף את מסתורי המוח להשאיר בידי הפסיכולוגים והפסיכיאטריים. תודה לך.

שני שלום את סובלת ממה שמכונה פוביה ממחטים. זו תופעה מוכרת מאוד ואינה הפרעה נפשית אלא בעיה שניתן לטפל בה בקלות יחסית בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד. אינני יודע לאיזה מטפלים את מתכוונת אבל חשוב לדעת למי מגיעים ואיזו הכשרה הוא עבר. פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים שעברו הכשרה מתאימה הם אכן לדעתי הכיוון המועדף. בתחומים מסויימים כמו טיפול בתנועה ובאומנות יש גם אנשים ממקצועות אחרים. בכל מקרה, טיפול נפשי המועבר בכל מיני שיטות ואנשים ללא הכשרה מתאימה עלול בהחלט להזיק ולצערי מקרים כאלו לא חסרים. בברכה ד"ר אורן קפלן