"בריחת" צואה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני חסרת אונים! מה עליי לעשות עם ילד בן 5 אשר בורחת לו צואה בעת שהותו בגן הילדים. בעת החופשות בבית כשכל תשומת הלב מופנת אליו לא בורח לו בכלל בלילה הוא עם טיטול. בבדיקות אצל הרופאים נטען כי אין כל בעייה פסיולוגית- הסוגרים תקינים. והבעיה היא פסיכולוגית. הייתי איתו במספר שיחות עם פסיכולוג והוא אמר לי שעליי להיות תקיפה עם הילד ולהגיד לו שזה אסור ואני לא מרשה אבל......ללא הועיל. פסיכולוג מטעם העיריה לא נראית לי אפשרות מתאימה בשל תהורים הארוכים וחוסר תשומת הלב. אני מוכנה לנסות כל טיפול - הומאופטי או כל אחד אחר - רק שהבעייה תפטר. מה שמטריד אותי יותר מכל הוא שכעת הילד נעשה אפאתי ובכלל לא אכפת לו כשבורחת לו צואה כשבעבר הוא היה מתבייש ומסתייג. כיום הוא הפך לאדיש לעניין והגננת היא שמפנה את תשומת ליבו לריח ומתקשרת אליי לבוא ולהחליף לו. אודה לכם על תשובה . גלי
לגלי שלום. בריחת צואה בגיל כזה ולאחר ששוללים כל סיבה פיזיולוגית- הינה אכן אמירה רגשית וביטוי לקושי. ממכתבך קצת קשה לענות לך. אולי תוסיפי פרטים. למשל: האם הילד נגמל לחלוטין ופתאום צצה הבעיה? כיצד הוא מתפקד על הציר החברתי? האם יש לו התפרצויות זעם? האם הוא בן יחיד? האם אתם עדיין בטיפול אצל הפסיכולוג? תודה. רוית.
רוית ניסן שלום רב הילד הוא ילד יחיד כאשר אביו נישא בשנית ונולדה לזוג בת. באמא חיה עם חבר שהילד מאוד אוהב אפילו יותר מאביו הביולוגי עסוק בחייו האישיים ואינו מתייחס כלל לילד - בעיקר לא רגשית. הילד אף פעם לא נגמל מהטלת צואה אלא רק משתן. יש התפרצויות זעם בבקרים בהגעה לגן לעיתים אך כשלוקחים אותו הביתה הוא מספר כמה נהנה שם. יש בעיות של גבולות הן בבית והן בגן מפטפט המון נקלע למריבות לעיתים. הטיפול אצל הפסיכולוג לא עזר ולכן הופסק. יש לו חברים בגן אבל ההורים לא תמיד מעוניינים להפגישם איתו אחה"צ בשל בעיות ההתנהגות שלו. הילד מבחינת אישיות הוא ילד טוב חמוד וחייכן באופן כללי. אשמח על תשובתך
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
