התעללות נפשית ע"י החבר

שלום ד"ר קפלן לאחר שקראתי את הקישור שצרפת לגבי נושא ה"האלימות הפסיכולוגית"החלטתי לכתוב לך. זה לא שלא ידעתי לפני כן שאני סובלת כבר שלוש שנים מהתעללות נפשית ע"י חברי (אני בת 30 גרושה+ 2 ילדים), אבל כמובן שהכתבה רק חידדה והעצימה יותר את הרגשותיי. הגעתי למצב של אפיסת כוחות בגללו ובגלל הרבה דברים מסביב ,אני בתחילתו של טיפול פסיכולוגי אליו פניתי כדי לגרום לי להבין מדוע כל כך קשה לי להתנתק מאדם כל כך מתוסבך ,בעל מצבי רוח נוראיים ,אדם שאומנם מאוד אהב אותי בשנה הראשונה לחברותנו,אולם אחר כך התגלה כחלאת המין האנושי ,אדם נצלן ,קמצן (כבר שנתיים שאיני יוצאת מהביית כי פזמון ה"אין לי כסף" מאוד שכיח אצלו - ולמרות זאת אינני יוצאת לבד שמא הוא יעזוב אותי אם יידע. כל הזמן הוא משחק בי - קורא לי לבוא לאסוף אותו כי כרגע אין לו רכב - אני עושה שמיניות באוויר - מגיעה עד אליו ואז הוא נזכר שלא מסתדר לו היום אפילו בלי קמצוץ של יסורי מצפון. הייתה לי יום הולדת - לא שמעתי ממנו מזל טוב - שלא לדבר על מתנה צנועה. פעמים רבות אני מנסה לדבר סתם שיחות של עניני דיומא והוא מגיב -"נמאס לי לשמוע את זיוני המוח שלך" (סליחה על הביטוי). אין הדף יכול להכיל את כמות ההתעללות הנפשית שאני עוברת- הוא אומר לי בפרוש שהוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם (ויש לציין שהוא עזב ביית בשבילי),ועם זאת אני רואה שגם קשה לו בלעדיי (איפה הוא ימצא פראירית שמגישה לו את האוכל עד הפה?) הוא פשוט עושה בי מה שהוא רוצה - לפעמים אני מסתכלת עליו ופשוט שונאת אותו . יש לציין שגם מבחינה מנטאלית אני עולה עליו באלפי מונים ,אני יודעת שאין לי איתו עתיד ,אני יודעת שהוא מנצל אותי, חוץ מסקס טוב לא נשאר שום דבר טוב שאפשר להגיד עליו(גם בגמר הסקס הוא פשוט קם מהמיטה ועוזב אותי לאנחות). אני מבינה היטב שאני נמצאת עם אדם שלילי ביותר שיודע רק לקחת ולא להעניק דבר - גם לא לילדיי ועם זאת נכנסתי למין מעגל שאין לי את הכלים לפרוץ אותו. אני לא רואה את עצמי עם אף אחר אחר כי אני קשורה מאוד לחבר - אני חושבת שאני אפילו מאוד אוהבת אותו ,אין לי אנרגיות נפשיות יותר , כל שבועיים הוא עוזב אותי ואני מתחילה בדרך התחנונים והאמבושים . אני פשוט אבודה - אני מאוד מקווה שהטיפול הפסיכולוגי יעזור לי להחזיר את השליטה שברחה לי מבין הידיים . סליחה שזה ארוך אבל אודה לך באם תגיב - אני ממש במצוקה תודה - דורית

דורית שלום טוב שפנית לטיפול פסיכולוגי. חשוב שתקבלי תמיכה כדי שתוכלי להבין את מה שקורה לך וכדי שתוכלי לשלוט בחייך. אני לא יודע לאן דברים יובילו. ברור שכעת קשה לך איתו וקשה לך על המחשבה בלעדיו. אני מקווה שתתחזקי ותוכלי לעשות את הצעדים הנכונים ביותר בשבילך, בין אם בתוך הקשר ובין אם בלעדיו. לא צפוי תהליך קל אבל טוב שהתחלת אותו. כדאי אולי להיעזר בפורומים לתמיכה באינטרנט או בארגוני הנשים. בברכה ד"ר אורן קפלן