שאלה

והאם העיוורון הפסיכולוגי יכול להתרחש בעקבות מחשבה מרובה אליו ופחד של הבנאדם שהמצב הזה יקרה לו?, והאם זה כמו לדוגמה:עיוור אבל שלא נתקע בקירות, זאת אומרת שהוא בכל זאת רואה, אבל מעדיף להתעלם מפרטים מסויימים ע"י כך שהוא לא שם לב אליהם?

נ, מחשבות אובססיביות על מאורע מפחיד עלולות להוביל לתגובות כאלה ואחרות של הגוף, במקרים מסויימים. אם אדם מצליח לא להיתקע בקירות, הרי שהוא רואה אותם - משמע שהוא לא עיוור. או שהקירות מספיק גדולים, וחוסר ההבחנה הוא בדברים קטנים יותר (מה שיכול להעיד על מחלת עיניים שמתפתחת). מאידך, חוסר הבחנה בפרטים מתוך בחירה אינו מעיד על עיוורון אלא על נטייה מסויימת להכחשה. HERA.

אבל האם זה ככה בעיוורון פסיכולוגי, שלאדם יש ראייה סלקטיבית של דברים?

נ שלום ראיה סלקטיבית אינה עוורון. סביר יותר להניח שמדובר בפיזור או חוסר קשב. אם הפרטים מהם מתעלמים הם בעלי משמעות ספציפית אפשר לחשוב על מקור פסיכולוגי לעניין. בכל מקרה, במידה ויש רקע נפשי לתופעות התנהגותיות ופיזיולוגיות מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. בברכה ד"ר אורן קפלן