דיאטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/09/2002 | 11:07 | מאת: אסתר

שלום לך בתי בת 26 היתה לה תקופה קשה מאוד בצבא והורידה במשקל בצורה מחרידה הצבא שיחרר אותה לאחר שהיא הסכימה להיות בבית חולים עד שתעלה במשקל היא טוענת שהיא הסכימה להיות בב"ח רק בגללינו בגלל ההורים שלה. בכל אופן היא לא עלתה במשקל שם. אחרי חודשיים מפרכים נידלק לי אור אדום שיש במהירות להוציא אותה משם.וכך היה אני ובעלי הוצאנו אותה ואז התחילה לעלות במשקל.אבל היא כעסה עלינו ולא שכחה שאנו ההורים הכנסנו אותה לב"ח.היא גרה עדיין איתנו היא עובדת יש לה תואר ראשון אוהבים אותה בעבודה .עכשיו ראיתי אותה שוב ירדה במשקל בצורה דרסתית שאלתי אותה למה ?היא ענתה לי שזה בסדר והיא לא אנורקסית והיא יודעת לשמור על עצמה .ושאני לא אתחיל איתה.טוב עברו כמה שבועות והפעם בדאגה שאלתי אותה מה קורה ?ירדת יותר במשקל?והגברת עונה לי:נכון.היא הציעה לי להכין לה ארוחות מלאות וכך עשיתי אני יודעת שהיא אוכלת וזה בדוק שהיא אף פעם לא מקיאה ןלא הקיאה עברו שבועות שאלתי אותה בנעימות אם היא חושבת שהיא עלתה במשקל ואז היא התפרצה וכעסה וצעקה שאני חודרת לפרטיות שלה וכו" היא אוכלת כמעט הכול אבל לא שמן לא מטוגן לא קיקושים ולא ממתקים .מבחינה כלכלית היא גרה אצלינו ישלה חדר משלה מה דעתך?אם אפשר לקבל תשובה ארוכה ולא קצרה אחרי שטרחתי וכתבתי על בעייתי תודה לך ושוב תודה

לקריאה נוספת והעמקה
30/09/2002 | 12:01 | מאת: אנורקס

לעולם אין להאמין לאנורקטית -זה לא שהיא שקרנית , פשוט זה חזק ממנה פי כמה. יהיו לכם עוד המון עליות וירידות - בכל עליה אל תאמינו שזה הפעם האחרונה , וגם לא צריך להתייאש בירידות. כשתגיע הפעם האחרונה והיא תצא מזה - אתם כבר תדעו, פשוט תשתדלו לא לשקר את עצמכם. ישנם מספרים מדויקים שיאמרו לכם אחרי כמה שנות אנורקסיה מה הסיכויים לצאת מזה. לא תמיד המספרים הללו נחמדים. פנו ל"שחף" - אירגון שעוזר ומצמיד מלווה / חברה.

30/09/2002 | 23:28 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אסתר שלום מאחר ובתך בת 26 והיא אינה ילדה, רגישותה לפרטיות שלה מובנת. הפרעות אכילה הן נושא מורכב. נדמה שהעניין נגמר בעוד ארוחה טובה או פחות, אבל מסתבר שבבסיס העניין יש גם מורכבויות בנושא מערכות יחסים, כולל בתוך המשפחה. לכן יתכן שהשאלות שלך נוגעות אצל בתך בנקודות הרגישות לה. הטפת מוסר והכנת ארוחות לא בהכרח יקדמו אותה. צריך לוודא שהיא אכן לא מרעיבה או מסכנת את עצמה, אבל במידה ולא צריך לפתח יחסי אמון ומרחב. מאחר ויש ברקע כעסים על הטיפול הקודם וכנראה גם כעת עולים כעסים הייתי מציע לנסות לפנות ביחד לכמה שיחות אצל מטפל משפחתי, במידה והיא תסכים. שם תוכלי להציג בצורה גלויה ובפחות זהירות את חששותיך האמתיים, כאשר בחדר יש איש מקצוע שיודע כיצד לנהל את הדברים. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית