דגים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני נערה בת 17 וכבר מאז שאני מכירה את עצמי אני נגעלת בצורה קיצונית מדגים, דבר זה מתבטא בדברים רבים כמו אי אכילת דגים ובדיקה קפדנית של כל שניצל שניכנס לי לפה שלא יהיה במקרה דג אי ישיבה במסעדות שמגישות דגים כשהורי מכינים דגים בבית אני לא נכנסת הביתה, אף פעם לא נכנסתי לים, אני לא נכנסת לחדרים שבהם מוצב אקווריום וכו... אם בטעות כבר יוצא לי לראות דגים אני ישר מתחילה לפרפר ומתנהגת בצורה שמתאימה לילדה קטנה(זה בלתי נשלט) כל שנה שעוברת זה מפריע לי יותר ומגביל אותי יותר הייתי רוצה לדעת מאיפה זה בא ואם שמעת על עוד מקרים כאלה?(והאם אפשר לטפל בזה איך שהוא?)
שלום ענבל, אמנם אני לא אשת מקצוע אבל זה נשמע כאילו שיש לך איזושהי פוביה שקשורה בדגים.... את פשוט נמנעת ממגע או קירבה לכל מה שקשור בדגים יכול להיות שהיה איזה אירוע שקשור בדגים שגרם לנהוג כך? או אולי הדגים מזכירים לך משהו מסויים או אולי איזו חוויה ולכן את נמנעת מכל מגע וקשר איתם? בכל מקרה אני בטוחה שד"ר קפלן ימצא לך תשובה טובה אבל אנימציעה שאולי תשקלי טיפול פסיכולוגי או משהו שיוכל לעזור לך להבין את הבעיה שלך להתקרב לדגים יתכן וזה מה שיעזור לך להקל על הקושי.... מקווה שעזרתי שלך, ~הילדה~
צריך להפריד בין הנטיה הטיבעית של הרבה אנשים להירתע ולהגעל מדגים בצורה של א ו כ ל . ישנו אחוז מסויים באוכלוסיה (בד"כ בתוך משפחות) שאינם אוכלים דגים ואינם אוהבים את הים ואת ריחותיו-זה בגדר הנורמלי. אנשים אלו אף מסוגלים להריח את ריחות של דגים מבושלים עולים ממטבח ולהיגעל ולאבד את התיאבון. בד"כ אנשים אלו לא נרתעים מליהנות מיופים של הדגים - אך בכל מקרה הם אינם פוחדים מדגים. כנראה שאת לקחת את כל העניין צעד אחד קדימה ,לא להכנס לחדרים אם אקווריומים זה כבר "קצת" פתולוגי. בהחלט אפשר לחיות עם זה ואם את לא רואה סיבה מיחדת אין טעם לדוש בזה אצל פסיכולוג אא"כ את חשה שיש עוד דברים שמסתתרים מאחורי .
ענבל שלום כפי שקודמי כתבו, נשמע שאין מדובר בסתם העדפה של אוכל אלא במשהו ברמה של פוביה. יש אנשים שלא אוכלים מאכלים מסויימים, אבל אם אני מבין נכון את מגיבה באופן קשה גם למראה דגים חיים ששטים להנאתם במים, לא נכנסת למים בים ועוד דברים שפוגעים בסופו של דבר באיכות החיים. פוביה היא סוג של תגובת חרדה וניתן לטפל בה בכלים פסיכולוגיים. פוביה מחיות נפוצה מאוד, לאנשים פוביות מכלבים, נחשים, מקקים, ובהחלט גם מדגים. בעיקרון טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הפתרון, ואפשר לשלב שיטות כמו היפנוזה ו EMDR אני מצרף לינקים שתוכלי לקרוא קצת על שיטות אלו. בד"כ מדובר בתהליך קצר למדי, אבל צריך להכיר אותך באופן מעמיק יותר כדי לתת תשובה חד משמעית. http://www.psychologia.co.il/short.htm http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
