לאורן קפלן

היי, אני מקווה שאתה זוכר אותי, פניתי אלייך מס' פעמים בעבר. אני הבחורה שסבלה מאלימות במשפחה. היום אני גרה בבית מזה כמה חודשים, נכנסתי לחובות גבוהים מאותה תק' שגרתי מחוץ לבית, הוצאות של בית מלון ואחרות.. אני מרגישה לעיתים קרובות חוסר אונים, המגורים בבית כמעט בלתי נסבלים, ההורים שלי נוהגים בחוסר כבוד אחד כלפי השני, תמיד יש צעקות בבית, קללות האוירה גועשת אבל זה בעצם המזג והאופי של בני הבית ולא מקרה יוצא דופן. בני משפחתי מלבד אימי מובטלים והם נמצאים כל היום בבית, כשאני חוזרת מהעבודה, אחר הצהרים אני נתקפת עצבנות וזעם, הבית מלוכלך רועש המטבח אף פעם לא פנוי אז אני נמנעת מלאכול בבית. יש ימים כמו היום שאני מרגישה חוסר אונים, אין לי עם מי לדבר, ניתקתי את הקשר עם הפסיכולוגית (גם בגלל חובות שנקלעתי אליהן) נותק הקשר עם החברים ואני לא מכירה אנשים חדשים..והחרדות שלי עולות מפעם לפעם מעל פני השטח, וכל השדים שלי יוצאים החוצה. אני לא יודעת איך לשנות את המצב הקיים, חוש מלחוש אומללות, שנאה, ומרמור. זה מעגל שאני לא יכולה להשתחרר ממנו, אני מנסה לכסות את החובות שנקלעתי אליהם, דבר שמאלץ אותי להיות בבית ולצאת פחות, אבל במעגל קסמים שכזה הבית הופך אותי לחלשה , חסרת בטחון ומביא לפרוץ דיכאון וחרדה. האם יש לך איזושהי עצה בשבילי? ושאלה נוספת, אני לא יכולה לסבול את זה שבני המשפחה שלי מסתכלים על הגוף שלי, אני לא ביישנית ואין לי תסביכים לגבי מראה הגוף שלי (יש לי גוף יפה ואני מתלבשת בצורה יפה) אבל כשמסתכלים עליי ורק מקרב המשפחה אני נעשית עצבנית לא יכולה לסבול את המבטים שלהם יש לך הסבר לזה, אולי? תודה!

דלית שלום כדאי להתייחס לתקופה זו כתקופת מעבר עד שתצליחי להתארגן מבחינה כלכלית ולהמשיך הלאה. החיים בבית אינם פשוטים כנראה אבל לפעמים המציאות מכתיבה גם דברים כאלה. אני חושב שאת עדיין זקוקה לייעוץ והכוונה מקצועית, במיוחד כעת. יש אפשרות לקבל עזרה מקצועית ללא תשלום למשל אצל עובדים סוציאלים של לשכת הרווחה ובמרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות ומרפאות החוץ של בתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים. לעיתים יש תור המתנה אבל הטיפול הוא בחינם או במחיר סמלי. אני מציע לך לפנות ולא להישאר לחלוטין לבד עם מה שקורה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן