תסכול מתמשך

שלום ד"ר. בכל פעם כשאני נכנסת לפורום ולוחצת על שימך אני חוטפת תסכול נוראי. מה זה רשימת ההשגים הזאת? אתה בטוח שלא חלה שם שום טעות? זה כולל גם גלגולים קודמים? כל ההספק הזה כל-כך מדהים שיש תחושה שאתה בכלל וירטואלי. אולי תכניס תמונה כדי שנאמין שאתה בכלל קיים? במחשבה שניה-אם יסתבר מהתמונה שאתה גם ניראה טוב אזי תיסכולי רק יגבר. אז שתף קצת-מה הסוד שלך? השגיות יתר? פחד ממוות בגיל צעיר? היית ילד שמן? מתה לדעת! תודה.

דווקא היה נחמד אם לא היה מוסיף תמונה, ככה כל אחד יכול לדמיין אותו כפי שהוא היה רוצה שד"ר קפלן יראה. תמונה לדעתי יכולה להרוס ולאו דווקא אם הוא נראה טוב או לא (וחוץ מזה אני חושבת שהוא תפוס...). תשאירו את הפנטזיה לעצמכם. {ראיתם איך ד"ר רובינשטיין רזה?}

בננות יש כאן אנשים המחפשים מענה למצוקות שלהם. תפסיקו זה לא מכובד ולא לעניין.

"איך הוא נראה? שים תמונה? הייתה ילד שמן?" ח'ברה מה קרה לכם??? קצת כבוד,מה הוא חבר שלכם ,הוא איש מקצוע!!

בנות באם אתן מתחרמנות מפנטזיות מיניות על ד"ר קפלן אולי כדאי שתפנו לפורום הסקסולוגיה ותבררו את משמעות העניין . אנא עיזבו את הפורום לאנשים הזקוקים לעצה והכוונה.

למתוסכלת ולשאר הכותבים שלום אני לא בטוח מה לכתוב בתגובה, אולי אני פשוט אנסה לענות על השאלות. מהסוף, להתחלה. אז ככה. הישגיות יתר? בהחלט סביר. ילד שמן? לא ממש. פחד ממוות בגיל צעיר? מרגע שאנחנו נולדים אנחנו הולכים למות. יש רגעים שבהם אנחנו מודעים לזה יותר. ברוב הפעמים מכחישים. זו בהחלט אינטרפרטציה מעניינת ואני אחשוב עליה. תמונה? כנראה עדיף שאין. זה מאפשר אולי יותר מרחב. אני עדיין שוקל את זה. וירטואלי? כמו נושא התמונה, כניראה זה נותן מרחב גדול יותר. מישהו בסופו של דבר עונה כאן. דווקא האנונימיות מאפשרת לאנשים לפנות בצורה פתוחה, ואולי לי לענות, למשל עכשיו, בלי לעשות יותר מדי חשבונות. גלגולים קודמים? לא שאני יודע. טעות? לא שאני יודע. רשימת ההישגים? אחרי שלמדתי כלכלה ומינהל עסקים, מסלול די נורמלי, הלכתי לעבוד בתפקיד משעמם במיוחד באחד הבנקים. מרוב יאוש התפטרתי והלכתי ללמוד פסיכולוגיה. מאז זה מתגלגל איכשהו בכמה נתיבים. יש אנשים שמחליפים עבודה כל כמה שנים, אני עושה את זה כמה פעמים בשבוע ובסך הכל מרוצה. כל אחד מוצא לעצמו דרכים למנוע שחיקה. תסכול נוראי? כאן כבר הייתי שואל עליך. זה כבר לא שייך אלי ממש. בעצם זו גם לא היתה שאלה. כמו בכל מפגש פסיכולוגי או מפגש אחר יש משהו שמתעורר בתגובה ושייך בד"כ לא רק לתכונות של האדם אותו פוגשים אלא לחוויות ואנשים מהעבר המשמעותי האישי. מאחר ואנחנו לא ממש מכירים אני מתאר לעצמי שהתסכול הוא לא באמת ממני באופן אישי, אלא ממשהו שאני מייצג עבורך. אולי אפשר לעשות עם זה משהו פרודוקטיבי. כל טוב אורן

קודם כל ולפני הכל-תודה על שבכלל ענית לי. האמת? ענית כ"כ יפה שתסכולי רק הולך וגובר..... אבחנתך בנוגע אלי נגעה לליבי. אייך עושים עם זה משהו פרודוקטיבי?