לד"ר אורן קפלן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/06/2002 | 20:37 | מאת: קארין

שלום רב! אני בת 25 רווקה , ברצוני שתעזור לי ומקווה שתוכל לעזור. עברתי לפני 3 שנים ניתוח לב להוצאת קרישי דם בעורק וניתוח קשה ומסובך. שבאתי לבית חולים במצב של הרגשה לא טובה והייתי בריאה לחלוטין,וישר הייתי חיבת ניתוח בלב דחוף. כי הייתי במין סיכון לחיים ומוות,ויצאתי בשלום ובהצלחה מהניתוח שהרופאים באו ואמרו לי ישירות שאין לי סיכוי לצאת מהניתוח ומצבי מאוד מאוד לא טוב. אבל כמו שאמרתי עברתי את הניתוח בהצלחה עם הרבה כוח,תקווה,אמונה,ומחשבה חיובית. באותה תקופה היה לי חבר שאהבתי מאוד והיינו חברים 5 שנים וניפרדנו לפני שנה +. אבל אהבה שהיית לנו חיזקה אותי מאוד וגם משפחתי. היום נישארתי נכה שריאה לא מתפקדת לי כי יש לי שם קרישים דם שאין מה לעשות כי פה לא מבינים את הבעיה הזאת. אז לצערי נשארתי נכה ועם ריאה אחת שמתפקדת וקושיי בחיים כי זה מפריע לי ומתעייפת מאור מהר. עברתי תקופה מאוד קשה פיזי ונפשי אבל הייתי חיבת להיות אופטימית ולקוות רק לטוב. אחרי זה עברתי פרידה מהאקס שלי של 5 שנים ולקחתי את זה מאוד קשה חשבנו על חתונה. ואחרי חודש התברר לי שיש לו חברה שכבר הם ביחד שנה + וקיבלתי את זה מאוד מאוד קשה כי מאז לא הצלחתי להתאהב וקשה לי ואני ממשיכה בחיים כי אני אומרת לעצמי שהכול גורל. לא שוללת להכיר אנשים חדשים וחיבת להכיר ולצאת ולחשוב רק על טוב. אבל בכל זאת מאוד מאוד מאוד קשה לי גם הפרידה שקיבלתי הלם שיש לו בחורה חדשה . וגם הניתוח וכל המצב שלי וגם אין לי כרגע זוגיות ואהבה. ואהבה זה כוח , וקשה בלי אהבה. אבל אני למדתי בחיים הרבה וכל בן אדם צריך ללמוד גם טוב וגם רע לדעת לעבור את הכול. הלוואי שתוכל לעזור לי . איך אני עוזרת לעצמי להיות חזקה כי בגילי שאני צעירה עברתי ועוברת הרבה מאוד. אני חיבת להיות אופטימית ולחשוב רק חיובי ולפעמיים אני אומרת לעצמי שההמתנה לפעמים משתלמת ויש תקופות שטובות ויש פחות. אבל זה תקופה של כמה שנים הניתוח שהיה לי מאוד קשה פיזי ונפשי וגם היום שאני נשארתי נכה ולא מספרת על כך לגברים שאני יוצאת מספרת בכללי אם שואלים על הניתוח בלבד.(כי אני חושבת שלא הכול צריך לספר ישר). כמה כוח אני צריכה ולא רואה את הטוב בבקשה תעזור לי אולי החיזוק שלך יחזק אותי. יודעת שלא יהיה לך קל לעזור לי ככה בפורום אבל לפחות תנסה לחזק ולתת לי הרבה כוח להמשיך בתקווה וסבלנות לחיים. לא הייתי רוצה ללכת לשיחות ויעוץ אז אשמח אם תוכל לעזור לי כאן. תודה מראש קארין.

לקריאה נוספת והעמקה
12/06/2002 | 20:57 | מאת: ד"ר אורן קפלן

קארין שלום את מסיימת את הודעתך בכך שאת לא רוצה ללכת לשיחות ייעוץ ומאוד רוצה שאעזור לך כאן במסגרת הפורום. אני בהחלט יכול להבין את הרצון אבל אני חושש לאכזב אותך על האפשרות באמת לעזור בצורה יעילה מבלי לעשות תהליך. את מעידה על עצמך שלמדת הרבה דברים בחיים שלך ושאת יודעת להתמודד. אם כך יש לך כעת אתגר מסוג שלא הכרת קודם לכן. משהו השתנה בחייך ואת זה אי אפשר לשנות. השאלה האם את עומדת להכיר בשינוי שקרה, להבין אותו לעומק, ולהסתגל למצב החדש שנוצר, או לחליפין, שאת תחיי בסוג של הכחשה שתתנפץ בכל פעם שהמציאות תופיע שוב במלוא עוצמתה. לספר לגברים שאת יוצאת איתם על מצבך זה לא קל, אבל לספר לעצמך אולי זה אפילו יותר קשה. פתאום בגיל 25 בתקופה הכי זוהרת של החיים את צריכה להתמודד עם נכות, מצב פיזילוגי מורכב, והתמודדות חדשה מול הסביבה. תהליך כזה מאופיין בסוג של התאבלות על מה שאבד והשתנה ולאחר מכן שיקום והסתגלות לחיים. זהו תהליך מורכב ואני בהחלט ממליץ לך להיעזר באנשי מקצוע שזה התמחותם. בבתי החולים ובקופות החולים יש פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שמתמחים בייעוץ ותמיכה באנשים שחלו ועוברים תהליך הבראה ושיקום פיזי ונפשי. אינני רואה סיבה מדוע לא תוכלי גם את להנות מסוג כזה של עזרה. את לא חייבת לעשות את הכל לבד, לפעמים עזרה מגורם חיצוני שמכיר את המצב שאת חווה מאנשים רבים ומידע מקצועי יכולה לעזור לעשות את השינוי בצורה טובה יותר. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית