לא יכול לפעול אחרת. מה האיבחון?

שלום דוקטור! אני בשנות ה-50, נשוי עם ילדים, מהנדס מצליח מאד. אני עושה דברים וחושב בצורה שונה ממה שנהוג. זה מפריע לי קצת, אבל הבעיה היא שמשפחתי טוענת שאי-אפשר לחיות איתי. האמת שאני לא מסוגל לעשות אחרת. חייב לבדוק את כולם, מה עושים, מה יש להם בתיק, בודק שעון מים כי אשתי מבזבזת מים, קורא ניירות לא לי, עומד ליד העוזרת פן תזרוק שמרטוטים לשירותים העלולים להיסתם, וכו'. חייב לדעת מה חושבים, מה מתכננים, איפה היו, וכו'. רק לי גישה לחשבונות בנק כי צריך שיהיה מנהיג אחד בבית (אם ידעו כמה כסף יש בבנק, אז יבזבזו) קשה לי שלא יחשבו כמוני, לא יעשו לפי הראש שלי, כי אני מרגיש שרק אני צודק. איפה להניח דברים, אם אשתי תקנה תחתונים ואיזה, מה יוכלו פועלי השיפוצים, איפה יקנו, מה יקנו, מה ילבשו, איזה עוזרת, וכו'. לא מסוגל לתת לאשתי או לאחרים להחליט. הם עושים שטויות, לא מבינם כמוני. אני שונא להוציא כסף. אף פעם אין לי אוברדרפט ויהי מה. אני עסק ללא הרף בסיבובים בחנויות, משוה מחירים, קונה ממבצעים (לפעמים אפילו חפצים לא שימושיים), לא מוכן לבזבז כסף על יציאות, ופינוקים. הולך המון פעמים לחנויות עד שאני קונה משהו, לפעמים לוקח חודשים או שנה שנתיים עד לביצוע. כך אני בטוח שלא אטעה. אני חש קנאה עזה גם לגבי ידידות / ים של אשתי והילדים. אני מקנא באישתי מבחינת הילדים. לא סובל שהיא תצטרף כשאני יוצא עם הילדים. שיתרכזו רק בי, והיא לא תשפיע עליהם. אני מפחד שמשפחתי תושפע מאחרים. קשה לי לסבול את יחסיה של אשתי עם אחיה. פעולות כפיתיות: פרט ל-2 חלונות אני לא מרשה לבני משפחתי שיפתחו חלונות, כדי שלא ייכנס הפיח (ביתנו בצומת) אף לא ל-10 דקות. אם אני תופס אותם אני ממש משתולל. הלא, איפה ילך הפיח?; רוחץ היטב ולעיתים קרובות ידיים; מגעיל אותי לאכול במסעדות או בבתים אחרים (יותר נוח לי צלוי באש שהורגת חיידקים); אוכל רק על מפה; משתמש רק בסבון מסוג מסויים, בספוג כלים מסויים, כי אחרים לא מתנקים לעולם; לא סובל תיק על השולחן כי נגע ברצפה; בודק היטב אם נעלתי דלתות, וכו'; לגבי האוטו יש לי הרבה מנהגים: להחנות אותו בצורה שמגינה עליו; בודק כמה פעמים ובכמה צורות אם הנעילה האוטומטית פעלה; בודק גלגלים כל פעם; לא שם משקפיים מגינים משמש כדי שלא יחשבו שהאוטו נטוש וייגנב; לא סובל לשטוף אותו בפנים או בחוץ עם כל חומר כדי שלא יתקלקל המעטה; אני גולש למסלול נסיעה אחר מחשש שישתפשפו הגלגלים בשפת המדרכה (פעם זה קרה לי); קודם הולך למוסך לדבר, אח"כ רק לוקח אותו ולמוסך שמאפשר לי להיות נוכח בזמן התיקון; אם לא יוצא לי לבצע אחת הפעולות האלה, המחשבה על כך אינה מרפה ממני. למשל, אם בתי בת ה-30 נסעה באוטו שלי, אני חייבת לרדת מהבית כדי לבדוק שאכן נעלה את הדלת, למרות שהיא כועסת שאיני סומך עליה. מונע זריקת דברים, אפילו אם אין שימוש בהם והם חלודים או מקולקלים; טוב לי שהם בבית; קשה לי לסבול שהבת שלי בביתה זורקת חפצים, לכן בודק לה בזבל ולפעמים לוקח משם דברים; כוסס צפורניים; כל הזמן סופר (1, 2, 3, 4 בדר"כ פינות), דופק על השולחן בקצב מסויים חוזר שוב ושוב על אותם הסיפורים, כדי ללמד מוסר השכל. אומרים עליי בצחוק "לדרור קצת רעיונות אבל מקובעים היטב". מעצבן אותי שאומרים לי שיש לי "אידאות פיקס". קשה לי להתחיל משהו, אך משכבר התחלתי לא יכול לעצור. אני לפעמים יוצא מהכלים, וצועק, פוגע קשות. אבל אני צודק להתעצבן. אך לאלימות פיזית הגעתי רק מספר פעמים. למרות שלדעתי אני צודק באיך שאני חושב ופועל, אני מסתכל מסביב ומתחיל לחשוב שאולי אחרים יותר מאושרים. זה רק תימצות, אין מקום להרחבה. יכול להיות שיש לי בעיה פסיכיאטרית? יש שם למחלה / הפרעה הזו? אני בינתיים חושש ללכת לפסיכיאטר, האם לדעתך זה חשוב והאם תרופות עשויות לעזור לי? רופא המשפחה אמר שזו מחלה ושאלך לפסיכיאטר. גם רופא עיניים שהוא ידיד ונכנס אצלנו אמר שאיסוף החפצים זו מחלה שהוא בעצמו סובל ממנה. רב תודות

שלום לך מהנדס -לדעתי יש לך ocd=תסמונת טורדנית כפייתית,מחלה שבהחלט ניתנת לטיפול בתרופות כמו פריזמה או פרוזאק זה מעביר ומשכיח את רוב התופעות שציינת כי הם באמת לא נורמאליות ובשלב מסויים הם יפריעו לך יותר ויותר ביום יום ולא תוכל להיפטר מהם כי פשוט תתרגל וגם הראש יתרגל שאם לא תפעל ככה משהו יקרה או לא יודע מה.....זאת תופעה שכבר דיי נדירה תלך לפסיכיאטר והוא ישר יידע על מה אתה מדבר, אל תתעלם רופא המשפחה שלך צודק. אל תחשוש ללכת זה רק יעזור לך. נ.ב.-אם ראית את ''הכי טוב שיש''-גק ניקולסון מתמודד שם עם דברים דומים

דור, עושה רושם שמדובר ב - OCD... זו תופעה מוכרת וידועה שאפשר לטפל בה באחוזי הצלחה גדולים. אבל בשביל לקבל תשובה מדוייקת כדאי שתפנה לאיבחון מקצועי. תפנה לפסיכיאטר (יש תרופות מצויינות, שעושות עבודה טובה) ומקביל לטיפול פסיכולוגי. זו הפרעה שגורמת סבל רב לסובייקט ולסביבתו - כפי שאתה מתאר - ואם אפשר לטפל בזה, אז עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. בהצלחה, הרה.

דור שלום קיבלת תגובות נכונות ממשתתפים נוספים בפורום. אתה סובל מתופעה מוכרת וכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי כדי לפתור אותה. אני מצרף קישור המסביר קצת על התופעה. יש מקורות רבים נוספים באינטרנט. http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm אני מציע שתפנה לייעוץ מקצועי בהקדם ותפחית את הסבל והפגיעה באיכות החיים. בברכה ד"ר אורן קפלן