לכל המטפלים

אני צריך דוגמאות מטיפולים של מנגנוני הגנה "הזדהות עם התוקפן" ו "כניעה אלוטראיסטית" רוית...אני מקווה שלא שחכת מה שכתבת לי בעמוד הזה למטה :-) אופיר

אופיר שלום. אני שוב מתנצלת על העיכוב בתשובה. מדובר בתקופה מאוד אינטנסיבית בחיי הפרטיים והמקצועיים. אשתדל עכשיו לענות לך כמיטב יכולתי. אני מבינה שאתה כרגע מתענין במונחי היסוד של אנה פרויד. המקרים הקליניים הינם מורכבים ביותר, וניתן להבינם בכל מיני דרכים וצורות חשיבה. יחד עם זאת- זה תמיד מעשיר לחשוב על מקרה מכל מיני כיוונים- בכדי לחדד את ההבנה וכך גם לנסות ולעזור בדרך הטובה ביותר. שאלת אותי לגבי מנגנון ההגנה- הזדהות עם התוקפן בגיל הרך. חשבתי על מקרה של ילד כבן 3, שהופנה עקב בעיות התנהגות לטיפולי. התברר כי הילד מרביץ, נושך ואינו מסוגל לחלוק דברים עם חבריו בגן הילדים, ואף עם ילדים זרים במקומות אחרים. בתהליך האינטייק ניתן היה ללמוד על מערך משפחתי אלים- בו אביו של הילד נוהג באלימות פיסית ומילולית כלפי אימו בנוכחות הילד הקטן. הילד בחדר הטיפולים נראה היה חרד למדי. עמד צמוד לאימו במשך זמן רב והביט בסקרנות מסוייגת על המשחקים שבחדר. רק לקראת אמצע הפגישה השנייה הוא ניגש ושיחק בהיסוס רב. לקראת סוף הפגישה הוא לקח שלוש בובות ויצר משחק של כעס ותוקפנות בין הבובות. באותו הזמן בדיוק סיפרה האם על היחסים האלימים בבית. התברר כי הילד השליך את האלימות אחוצה- מתוך רצונו לשמור על יחסיו עם אביו ומתוך ההזדהות העמוקה עימו. הילד היה כל כך חרד מהעולם החיצון- ומאלימותו של אביו- שבדרך לא מודעת זו הצליח להגן על עצמו. מנגנון שגרם לו לסבל ודחייה. זו דוגמה על קצה המזלג, וכמובן שניתן להביט ולנתח גם מזוויות אחרות. מקווה שעזרתי. ביי. רוית.