בדידות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/03/2002 | 17:43 | מאת: אנונימי

שלום אני בחור בן 26. טיפוס די נורמלי עם אושר שמוקרן כלפי חוץ אבל מבפנים אני הרוס. למה ? כי אני בודד. זה לא שאין לי חברים, אבל הם חברים לעבודה, הווה אומר בעבודה אני משוחח איתם יוצאים להפסקות ביחד וכו'... אך כשחוזרים הביתה אני חוזר לכלא הפרטי שלי. אני חי יחד עם הורי ולאמר את האמת אין לי עדיין נסיון חיים כמו להרבה חבר'ה צעירים בגילי. אני מאוד רוצה שתהיה לי חברה, והבושה זה היצור שאני נלחם איתו יום יום בקטע הזה. על חיי מין? אני יכול רק לפנטז... אף פעם לא התנסיתי בזה, וזה כואב לי כשאני עובר ברחוב רואה זוגות מחובקים ומצחקקים מרוב אושר. הורי כל פעם שואלים אותי בצחוק, נו מה יהיה איתך מה יהיה ? ואני מרוב כעס ותסכול צריך לפעמים גם לענות להם בחוצפה. אבי מידי פעם יושב איתי ומרביץ לי הרצאות בנושא זה ואומר לי שהוא בגיל כזה כבר היה מה שנקרא "מלך העולם" כבש את האוורסט. אבל מצד שני הוא גם נותן לי להבין שאני צריך רק פעם אחת לנסות ולעשות צעד בכיוון זה ואז המחסום ישתחרר ממני. אבל מה לעשות שהבושה פשוט לא רוצה ללכת ממני ? אני גבוה ודי נאה יחסית, והמון בנות מסתכלות עליי גם בעבודה ואני נאלץ להשפיל את מבטי ולהסמיק כמו איזה טמבל בלי לעשות אפילו צעד אחד בכיוון זה. הבעייה היא שאני מתחיל לחשוב מה לעשות לאחר שאני אזום פגישה? הרי אני לא כל כך יודע לאן לקחת בחורה למקום בילוי ואני מתחיל פשוט לחשוב ומה אעשה אז ? ומה אעשה אח"כ וכו'... הבטחון העצמי שלי בקטע הזה פשוט על הפנים. אבל חוץ מזה אני טיפוס מאוד חברותי פתוח לכל ומדבר אפילו עם הידידות בעבודה. אבל הן רק ידידות, כמו אחיות וזה לא אותו דבר כמו לגשת למישהי שמוצאת חן בעיניי. היום אני בן 26 מחר בן 27 וככל שהזמן רץ מתחיל לחלחל בי הפחד שאגמור את החיים שלי כמו איזה רווק זקן. האם ישנה דרך אחרת ? יכול להיות שיש עוד המון אחרים כמוני והתשובה שלך יכולה מאוד לעזור. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
10/03/2002 | 20:56 | מאת: ירון

המצב שלי הוא בול אבל בוללללללללל איך שאתה מתאר ההבדל היחידי הוא שאני בן 30 חוץ מזה זה ממש אותו דבר לא יאומן...

10/03/2002 | 21:14 | מאת: בודדה גם

יקירי אתם לא מתארים לעצמכם כמה בחורות בודדות יש, ממש כמוכם. כל אדם כמהה לקשר. נשים לא כל כך שונות מכם ולא נושכות. גם ביננו יש ביישניות, חסרות בטחון, רומנטיקניות וכו וכו. וגם כאלו שלא. יש מכל הסוגים. אתם צריכים להבין שקשר זוגי זה קודם כל להיות חברים טובים. בדיוק כמו הידידות שלך, אלמוני, רק שהרגשות הם גם רומנטיים והיחסים הפיסיים נוספים (אפשר בהדרגה). דבר עם נשים כמו שאתה מדבר עם ידידות טובות. נשים חולמות על בחור שידע להיות "החברה הכי טובה"... ואם אתם נבוכים ולא יודעים מה לעשות, זה יכול להיות אפילו מקסים להודות בזה. לשאול את הבחורה מה היא רוצה. לאן היא רוצה לצאת וכו. ואם כל זה לא עוזר אז שווה לנסות טיפול במקום להשאר בודד. אתם לא יודעים כמה אני מבינה אתכם. אני בת 24. ובטיפול כי אני לא מצליחה למצוא קשר רציני. והרבה זה גם עניין של מזל למצוא את האדם הנכון בזמן הנכון. לא רק עניין של קישורים חברתיים. אבל לגבי החלק של בושה ולא לדעת איך לצאת עם מישהי - חשוב שתדעו שזו מיומנות נרכשת. פשוט תעיזו ותצאו. גם אם לא ילך, בפעם הבאה כבר תדעו יותר טוב מה לעשות.

10/03/2002 | 22:11 | מאת: איתן

קודם כל, מזל טוב:)) אני מכיר וכפי שבוודאי קראת כאן את המצב של עוד כמה אנשים כמוך. וגם אני בעסק אבל לא במצב שלך. אני מתכוון שאני לא בישן. אבל הייתי בישן מאוד. לדבר עם בחורה בשבילי היה כמעט כמו לדבר עם אלוהים:)) וזה באמת היה ככה. אני חושב שאתה צריך לשמוע ל"בודדה גם". יש הרבה בחורות שנמצאות במצבנו. ואתה צריך לנסות גם עם זה לא יצליח. כי ככל שתנסה יותר תצבור יותר בטחון. וזה יועיל לך לא פחות. ככה אני עשיתי. וזה באמת עובד. חוץ מזה אתה צריך למצוא מישהי אחת ויחידה וזאת משימה לא קלה בכלל. בנוסף כדאי שתדע, אין ידידות אפלטונית!!! ידידות אפלטונית זה סוג של פיתוח של כמה בחורות משועממות:))) תמיד ולעולם יהיה קיים מתח מיני בין בחור ובחורה. בצורה כזאת או אחרת. בד"כ מה שקורה בקשר כזה, זה שצד אחד מאוהב בצד השני והצד השני לא אוהב באותה מידה. ואז נישארים שני צדדים מתוסכלים:( קודם כל תדבר עם הבחורה. אם זאת פגישה עיוורת אז בטלפון קודם. תרשום לך אפילו על פתק דברים ראשוניים שחשובים לך אצל הבחורה שהיית רוצה לדעת עליה לפני שאתה בכלל יוצא איתה. לדוגמה אני לא אוהב בחורות שמעשנות אז אני שואל עם היא מעשנת. אבל בו רגע נתחיל מהתחלה. קודם כל תציג את עצמך יותר נוח לדבר שיש לך שם ולה שם. ופשוט תחפש משהו סיטואציה שממנה אתה יכול לצאת לשיחה. לדוגמה אם פגשת אותה בקפיטריה. ואתה רואה שהיא לוקחת עוגה או משהו. אז סתם תתחיל להגיד לה שזאת בחירה טובה:)) ושאתה אוהב את אותה עוגה גם. ותזמין את עצמך להצטרף אליה. ואז תתחיל בשאלות הנדושות:)) מאיפה היא? או אם זה בעבודה אז מאיזו מחלקה. ופשוט תזרום לפי התשובות שלה. אל תשכח לבקש מספר טלפון או להשאיר את שלך. והכי חשוב אל תשכח לשאול עם היא נשואה או שהיא עומדת להתחתן:)) אחרת זה יגמר בפדיחה גדולה:))) אל תתביש. היא בן אדם כמוך ומקסימום היא יכולה להגיד לך שאתה מפריע לה או שהיא לא מעוניינת. היא לא תירה לך כדור לראש:)) תנסה ותנסה עד שכבר בראש יהיה לך מה טוב ומה לא טוב לשאול או לדבר עליו. אתה תמיד יכול להזמין ידידה שאתה מעוניין בה לכוס קפה. אני בטוח שהן יודעות בעצמן שמידידות יכולה להתפתח אהבה אמיתית. ואם לא אז תשלח אותן לפסיכולוג:) בקיצור תיהיה עם ראש פתוח. אל תקפוץ על כל מה שרשמתי בבת אחת. תעשה צעד צעד. אני יודע שזה לא קל. במיוחד עכשיו אחרי כל הבישנות שלי. אבל רק מניסיונות רבים יבואו ההצלחות הגדולות. אם תרצה לשאול עוד [email protected] איתן

10/03/2002 | 23:34 | מאת: יהל

אי, הדרך לפתרון היא להנמיך ציפיות. מה זאת אומרת? לקחת את שלושת החודשים הבאים כתקופת נסיון ולא כ"חיים באמת". בוא נניח שיש לך תקופה של 3 חודשים לבזבז על לימודים- על התמחות. ולצאת מנקודת ההנחה שבתקופת הלימוד אנחנו אמורים לעשות המון טעויות. ככה זה. ועכשיו אתה יכול ללמוד. רק חשוב להקפיד להקדיש את תקופת הלימוד ללימוד של ממש ולא להסתפק בפחות מ- 2 נסיונות ליום. צריך לזכור שכמו כל דבר מומחיות היא דבר נרכש. ועכשיו לעבודה: שבועיים לבזבז על למידת פלרטוט. ואם זה לא יוצא בפעם הראשונה - אז מה כבר אמרנו שאנחנו בתקופת לימוד. תתחיל בקטן: לפלרטט עם מישהו בסופר, לדוגמא: לשאול לעצתה בקשר למוצר מסויים... שבועיים נוספים - על נסיונות לבקש טלפונים מבחורות. שבועיים נוספים - על באמת להתקשר לבחורות שקיבלת מהן טלפונים- ורק לשוחח עמן- לא יותר. ואחרי שתגמור את כל הסבב - ניפגש שוב. נ.ב. - ספרות חובה לדעתי - זה ספרות נשים: משהו כמו "גברים ממאדים ונשים מנוגה" או ספרים עם עצות על איך להשיג בעל- ככה תבין בדיוק מה נשים מחפשות- ואז יהיה לך יותר קל. נ.ב.2: הם מחפשות בחור חמוד שיאהב אותן, יאמר להן שהוא אוהב אותן, יקשיב להן כשהן מדברות - בעצם בדיוק מה שאתה מחפש. שבועיים נוספים- להתחיל לצאת לפגישות- משהו לא מחייב, אולי פגישה ביום ששי אחה"צ וכן הלאה. רק צריך

10/03/2002 | 23:45 | מאת: יהל

אי, הדרך לפתרון היא להנמיך ציפיות. מה זאת אומרת? לקחת את שלושת החודשים הבאים כתקופת נסיון ולא כ"חיים באמת". בוא נניח שיש לך תקופה של 3 חודשים לבזבז על לימודים- על התמחות. ולצאת מנקודת ההנחה שבתקופת הלימוד אנחנו אמורים לעשות המון טעויות. ככה זה. ועכשיו אתה יכול ללמוד. רק חשוב להקפיד להקדיש את תקופת הלימוד ללימוד של ממש ולא להסתפק בפחות מ- 2 נסיונות ליום. צריך לזכור שכמו כל דבר מומחיות היא דבר נרכש. ועכשיו לעבודה: שבועיים לבזבז על למידת פלרטוט. ואם זה לא יוצא בפעם הראשונה - אז מה כבר אמרנו שאנחנו בתקופת לימוד. תתחיל בקטן: לפלרטט עם מישהו בסופר, לדוגמא: לשאול לעצתה בקשר למוצר מסויים... שבועיים נוספים - על נסיונות לבקש טלפונים מבחורות. שבועיים נוספים - על באמת להתקשר לבחורות שקיבלת מהן טלפונים- ורק לשוחח עמן- לא יותר. ואחרי שתגמור את כל הסבב - ניפגש שוב. נ.ב. - ספרות חובה לדעתי - זה ספרות נשים: משהו כמו "גברים ממאדים ונשים מנוגה" או ספרים עם עצות על איך להשיג בעל- ככה תבין בדיוק מה נשים מחפשות- ואז יהיה לך יותר קל. נ.ב.2: הם מחפשות בחור חמוד שיאהב אותן, יאמר להן שהוא אוהב אותן, יקשיב להן כשהן מדברות - בעצם בדיוק מה שאתה מחפש. שבועיים נוספים- להתחיל לצאת לפגישות- משהו לא מחייב, אולי פגישה ביום ששי אחה"צ וכן הלאה.

11/03/2002 | 07:03 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, קשרים חברתיים משמעותיים, וקשרים זוגיים - הנם תוצר של מירקם עדין שכרוכים בו דפוסי אישיות (בטחון עצמי - - ביישנות, למשל), אינטליגנציה (לדעת להתיחס למצבים חדשים), וכמובן דפוסי חישה ותפיסה (ענייני המשיכה משני הצדדים). נכון שזה מורכב, וזה הדבר הבעייתי, אבל נכון גם שלרובנו יש הרבה מהמרכיבים הללו באופן טבעי, כך שאם זה לא הסתדר עד כה, אפשר לצפות בסבירות גבוהה כי תוכל להעזר בסיוע מקצועי. יש גם סדנאות בתחום הזה. אם תרצה הפנייה, פנה למייל האישי עם ציון מיקומך בארץ. תוכל לקרוא משהו על ענייני ההתחברות במדור שלי (מדור פסיכולוגיה) באתר www.kolyom.co.il (כנס גם לשבוע שעבר, וגם בשבוע הבא יהיה משהו נוסף על התחום הזה). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית